בבית המשפט העליון
ע"פ 3093/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המערער:
חוסין חטיב
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
תאריך הישיבה: כ"א בשבט תשס"ה (31.1.05)
ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת, בת"פ 117/02, מיום 11.2.04, שניתן על-ידי כבוד הנשיא (בפועל) מ' בן-דוד, סגן-הנשיא ח' גלפז והשופט נ' ממן
בשם המערער: עו"ד ששון בר-עוז, עו"ד אבי קורונל
בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן :
בפנינו ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת (כב' הנשיא (בפועל) מ' בן-דוד, סגן-הנשיא ח' גלפז והשופט נ' ממן), שניתן בת"פ 117/02, ביום 11.2.04, אשר על-פיו הוטל על המערער עונש של 10 שנות מאסר מתוכן 7 שנים לריצוי בפועל והיתר על-תנאי, ובנוסף הופעל כנגד המערער עונש מאסר מותנה בן שלוש שנים שהיה תלוי ועומד נגדו, כאשר שנה אחת מתוכן תרוצה בחופף ושנתיים במצטבר, כך שבסך-הכל על המערער לרצות עונש מאסר בפועל של תשע שנים.
המערער הורשע - על-פי הודאתו - בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); יבוא סחר והחזקת סם מסוכן לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים); סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 ו-19 א לפקודת הסמים המסוכנים; אחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, לפי סעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; הסתייעות ברכב לשם ביצוע עבירת פשע, לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1971 (להלן: פקודת התעבורה); מסירת ידיעות לאויב ברשלנות, לפי סעיף 111 סיפא לחוק העונשין; נשיאת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין וכן אחזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.
כנגד המערער ונאשם נוסף הוגש לבית-המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום, שתוקן בשנית, המכיל חמישה אישומים והמייחס למערער ביצוען של ארבע עסקאות של יבוא סם מסוכן מסוג חשיש מלבנון בכמויות שהסתכמו ב- 105 ק"ג חשיש. עוד ייחס כתב האישום למערער שתי עבירות נפרדות של מסירת ידיעות לאויב ברשלנות, וכן עבירה של החזקת ונשיאת נשק, אקדח ובו 13 כדורים וכן שתי מחסניות וכדורים.
הערעור מופנה כנגד חומרת העונש שהוטל על המערער.
בא-כוח המערער טען, כי בית-המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה בעונשו של המערער ולא נתן ביטוי ראוי והולם לאבחנה בין עונשו של המערער לבין עונשו של איברהים הייב, אשר נדון לתשע שנות מאסר. עוד טען בא-כוח המערער, כי בית-המשפט המחוזי לא נתן משקל לעובדה, כי אותו איברהים הייב הורשע בעבירות ביטחון, ובעבירות נוספות בהן לא הורשע המערער. עוד טען בא-כוח המערער, כי בית-המשפט המחוזי לא נתן משקל ראוי לעובדה, שהמערער שיתף פעולה עם המשטרה, דבר אשר הביא בסופו של עניין לגיבוש כתבי האישום בפרשה ולעובדה, כי המערער הופיע ברשימת עדי התביעה כנגד איברהים הייב.
באת-כוח המדינה ביקשה לדחות את הערעור וטענה, בין היתר, כי המערער הורשע בעבירה חמורה של החזקת נשק, עבירה שלא הורשע בה איברהים הייב.
נתנו את דעתנו לכלל נסיבות המקרה, כפי שבאו לידי ביטוי בגזר-דינו של בית-המשפט המחוזי, ולאחר ששמענו את טיעוני באי-כוח הצדדים, באנו לכלל דעה, כי אף שהעונש שהוטל על המערער איננו קל, חומרתו הולמת את חומרתם המופלגת של המעשים שבהם הורשע ולכן לא מצאנו מקום להקל בעונשו.
יש לציין, כי אין זו מעידתו הראשונה של המערער. יש בעברו הרשעה בעבירות של יבוא סם מסוכן, סחר, החזקת סם וקשירת קשר לביצוע פשע וזאת בגין כמות של 722 גרם הרואין נטו, אותן ייבא מלבנון בשנת 1996 ובגינם נדון למאסר בן שש שנים. לאחר ריצוי תקופה של שני שליש מעונש זה, הוא שוחרר ממאסרו ואת העבירות שבהן הורשע בתיק שלפנינו ביצע המערער בהיותו אסיר ברישיון וכאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בן שלוש שנים.
לא התעלמנו מכך, שהמערער הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, אך יחד עם זאת, מדובר בעבירות חמורות מאוד אשר מזמן הפכו להיות מכת-מדינה, ושומה על בתי-המשפט לנקוט במדיניות ענישה מחמירה, על-מנת לבער נגע זה מחברתנו.
גישת בתי-המשפט באשר לענישה בעבירות סמים, כמו המקרה שבפנינו הינה להחמיר בעונשם של נאשמים מסוגו של המערער. ראו והשוו ע"פ 6029/03, 6032/03, 6045/03, 604/03 תקדין עליון 2004 (1) 1216, מפי חברי השופט מ' חשין:
"בתי המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסמים, מלחמה ללא פשרות והיא כמלחמת ישראל בעמלק. וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, 787): מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.... עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתרה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".
העונש שהוטל על המערער מאזן את שיקולי הענישה הראויה במקרה שבפנינו והולם את הנסיבות. מכל מקום, העונש אינו חורג לחומרה במידה המצדיקה את התערבותנו.
סוף דבר, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"א בשבט תשס"ה
(31.1.05)
ש ו פ
ט ש ו פ ט
ש ו פ ט