ע"פ 3138/11 עפיף הייבי נ. מדינת ישראל

השופט נ' סולברג:

1.

ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת דיאנה סלע) בת"פ 3035-05-10 מיום 17.4.2011, בגִדרו נגזר על המערער עונש של 36 חודשי מאסר, 15 חודשי מאסר-על-תנאי וקנס כספי בסך של 7,500 ₪.

2.

המערער הורשע על-פי הודאתו בקשירת קשר לפשע ובניסיון לסחר בנשק שלא כדין. המערער קשר קשר עם מוחמד הייבי (להלן – חמודי) למכור נשק ותחמושת לסוכן משטרתי. לצורך קידום הקשר הציע חמודי לסוכן למכור לו אקדח תופי תמורת 16,000 ₪. השניים נדברו לבצע את העסקה בהמשך היום בכאבול. בשעת ערב, בכאבול, מסר הסוכן לחמודי סך של 16,000 ₪. לאחר מכן הנחה חמודי את הסוכן להגיע סמוך לביתו של המערער, שם בנוכחות שלושתם הוצגו לסוכן האקדח, המחסנית והכדורים שנשא המערער, והוא נדרש לשלם עבורם 18,000 ₪. הסוכן סרב לשלם והעסקה לא יצאה אל הפועל.

3.

בית משפט קמא ציין את חומרת מעשיו של המערער. העיסקה לא יצאה אל הפועל רק משום שברגע האחרון דרשו המערער וחמודי סכום כסף בשיעור גבוה מזה שעליו הוסכם מלכתחילה. המערער גילה אדישות מוחלטת להרס ולפגיעה בחיי אדם שיכלו להיגרם ממעשיו, כשרצונו לא היה אלא לגרוף לכיסו כסף קל. לחובתו של המערער עשרות הרשעות בעבירות רכוש, אלימות, סמים ופגיעה בסדרי השלטון והמשפט. המערער ריצה ששה עונשי מאסר, אך לא היה בכך כדי להרתיעוֹ. בית משפט קמא התחשב לקולא, בהודייתו של המערער, ובעובדה כי ביצוע העבירה לא הושלם.

4.

בערעורו טוען המערער כי העונש שהושת עליו סוטה ממסגרת הענישה המקובלת בכגון דא, כי לא ניתן משקל מספיק לעובדה שמדובר בעבירת ניסיון לסחר בנשק, ולא היה מקום להשוות את עונשו של המערער לעונשיהם של אחרים שביצעו את העבירה המושלמת. לטענת המערער, מן הראוי היה להתחשב גם בנסיבותיו האישיות הקשות, ולהקל עִמו לאור הרקע המשפחתי המורכב שבו צמח.

5.

לא ראינו הצדקה להפחית מן העונש שהוטל על המערער. אין ערוך למסוכנות הסחר הבלתי חוקי בנשק. נשק שכזה עושה את דרכו בדרך לא דרך לידיים עברייניות, לגורמים עויינים, לשימוש פלילי ולפעילות טרור. סכנת נפשות ליחידים ולציבור. בשיקולי הענישה בכגון דא יש לבכּר את האינטרס החברתי הכולל, על פני נסיבותיו האישיות של נאשם.

6.

העונש שנגזר על המערער הוא אכן מכביד, אך לאור המסוכנות הרבה הגלומה במעשיו, ולאור העובדה כי הוא חוזר ושונה בעבירות וגם עונשי מאסר לא הרתיעוהו, אין מנוס אלא להרחיקו אל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת.

7.

אשר על כן, הערעור נדחה.