ע"פ 3223/21 מדינת ישראל נ. יצחק שפק

המשנה לנשיאה נ' הנדל:

1.

בתיק זה התקיים דיון בערעורי הצדדים. המדינה, היא המערערת בע"פ 3223/21 והמשיבה בע"פ 3734/21, ביקשה להחמיר בעונשו של המשיב בע"פ 3223/21 והמערער בע"פ 3734/21 (להלן: המערער ), ואילו המערער ביקש להקל בעונשו. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער עונש של 29 שנות מאסר בפועל (כולל הפעלת עונש מאסר על תנאי בן חצי שנה שירוצה במצטבר).

2.

כעת מונחת לפנינו הודעת המדינה, שבה מצוין כי היא אינה עומדת על ערעורה וכן הביעה דעתה שאין מקום לקיים דיון עקרוני בשאלת מדיניות הענישה בעבירת הרצח "הבסיסית" החדשה (עבירת הרצח בנוסחה לאחר הרפורמה בעבירות ההמתה, הקבועה בסעיף 300(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

3.

עמדה זו מעוררת קושי. נסביר. אין כל קושי בהודעת המדינה כי היא אינה עומדת על הערעור ביחס לבקשה להחמיר בעונשו של המערער בשל נסיבותיו הרפואיות הנוכחיות. אלא, הקושי בארבעה רבדים אחרים.

ראשית, בתיק הסתיימה שמיעת טענות הצדדים, כפי שצוין גם בפתח ההחלטה מיום 20.12.2021, שבה נתבקשה המדינה להגיש הודעת עדכון. לפיכך, על-פי סעיף 206 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, משיכת הערעור על-ידי המדינה כפופה לקבלת רשות בית המשפט.

שנית, בתיק זה הוגש כאמור ערעור גם מטעם המערער, אשר ביקש להקל בעונשו. המדינה – וזו זכותה – מתנגדת לכך. לגישתה, התפתחות הנסיבות הרפואיות של המערער לאחר מתן גזר הדין, משנה את התמונה ולכן היא מסכימה שלא לעמוד על בקשתה להחמיר בעונשו, אולם היא אינה מסכימה להקל בו. המחלוקת בדבר העונש שראוי להשית על המערער טומנת בחובה היבטים פרטניים ועקרוניים ביחס לפסק הדין של בית משפט קמא כפי שניתן. מכאן, שכדי להכריע בערעור שהוגש על-ידי המערער נדרש בית המשפט ממילא לשקול שיקולים שונים על-פי הבנתו, וכמובן שאף צד לא יכול להתערב בכך.

שלישית, המדינה העלתה בערעור טענות עקרוניות באשר למדיניות הענישה בעבירת הרצח "הבסיסית", שכאמור עודן רלוונטיות להכרעה בערעור המערער. יצוין כי המדינה סברה בעת הגשת הערעור כי הוא מעלה שאלה בעלת היבטים עקרוניים, שאינה נוגעת רק למקרה של המערער דנן. המדינה גילתה דעתה בדבר אופייה העקרוני של שאלה זו, השלכות הרוחב של ההכרעה בה והצורך להכריע בה בהקדם. זאת, בהדגשתה בנימוקי ערעור זה ובנימוקי ערעורים אחרים שהגישה, כי הערעור נסוב, "כמו ערעורים דומים אחרים שהוגשו לאחרונה על-ידי המערערת [המדינה] לבית המשפט הנכבד", סביב השאלה העקרונית של השפעת הרפורמה בעבירות ההמתה על הענישה במקרים החמורים של עבירת הרצח "הבסיסית", וכן בהחלטתה להגיש בקשה להרחבת ההרכב ולהקדמת הדיון בע"פ 1226/21 מדינת ישראל נ' וואסה העוסק באותה סוגיה. בבקשה, אשר נדחתה בהחלטת הנשיאה א' חיות מיום 27.5.2021, צוין על-ידי המדינה כי יש צורך להכריע בסוגיה עקרונית זו על מנת להנחות את הערכאות הדיוניות וכי יש חשיבות של ממש להכרעה מהירה בסוגיה. העיקר לענייננו הוא כי על בסיס עקרוני ורחב זה התנהל הדיון שנערך בפני ההרכב בתיק זה ביום 8.12.2021. טענות הצדדים ביחס לסוגיה העקרונית האמורה – מדיניות הענישה בעבירת הרצח הבסיסית החדשה – נשמעו בהרחבה, וחברי ההרכב הקשו על עמדות שני הצדדים והעירו את הערותיהם. משכך יש קושי בעמדת המדינה כי אין להכריע בשאלות העקרוניות, על מכלול ההשלכות של הכרעה זו, במסגרת תיק זה, בוודאי בעיתוי הנוכחי.

עוד יצוין כי מצבו הרפואי של המערער, העומד בבסיס הבקשה למשיכת הערעור, היה ידוע למדינה – אף אם לא על כל פרטיו – אף בטרם נערך הדיון, מאחר שהוא עומד בבסיס הערעור שהגיש המערער לקולת העונש (הודעת הערעור הוגשה ביום 27.5.2021 ונימוקי הערעור הוגשו ביום 14.10.2021). גם מטעם זה יש קושי בעיתוי הגשת בקשת המדינה למשיכת הערעור, לאחר קיום דיון מפורט ונרחב בשאלה העקרונית העולה בו.

4.

מכאן אנו מבהירים כי ההרכב ישקול את מלוא הנסיבות כנדרש. כמובן, עמדת המדינה לעניין העונש שראוי להשית על המערער נכון לנסיבותיו הרפואיות הנוכחיות תישקל במסגרת פסק הדין בערעור המערער, כפי שתישקל גם עמדת הסנגור, הכל בהתאם לשיקול דעתו של המותב.