ע"פ 3238/07 מדינת ישראל נ. אישטו (אביב) קסו

1.

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בנצרת על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה שלא כדין, בשל כך שבעקבות ויכוח עם המתלונן אלכסיי ארנזון (להלן: המתלונן ) שהסלים לכדי דחיפות הדדיות, אחז המשיב בחפץ חד שהיה מונח במקום וחבל במתלונן חבלה חמורה בבטנו וברגלו. בעקבות הדקירה אושפז המתלונן ונזקק לניתוח במהלכו אובחן פצע דקירה החודר לחלל הצפק והכבד וכן פצע דקירה ברגל. נאשם נוסף שעמד לדין יחד עם המשיב הורשע בכך שסייע למשיב להימלט מן המקום לאחר מעשה. משנתקבלו תסקירי שירות המבחן שעל עריכתם הורה בית המשפט ונשמעו טיעונים לעונש, נגזרו על המשיב חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וכן עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים. עוד הורה בית המשפט כי המשיב יהיה בפיקוח קצין מבחן למשך שנים-עשר חודשים במהלכם ישולב בקבוצה טיפולית מתאימה. על הנאשם הנוסף שחלקו במסכת האירועים נשוא האישום היה על פי קביעת בית המשפט מזערי, נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי ו-150 שעות שירות לתועלת הציבור.

2.

בערעור דנן מלינה המערערת על קולת העונש שנגזר על המשיב שאינו הולם את חומרת מעשיו ואינו משקף לשיטתה במידה ראויה את טיבו של האירוע העברייני שבו השתתף, את תוצאותיו ואת משמעותו החברתית. עם הגשת הערעור עתרה המערערת גם לעיכוב ביצוע העונש שנגזר על המשיב בציינה כי אם לא יעוכב ביצוען של עבודות השירות שנגזרו עליו עלול הדבר לסכל את מטרת הערעור. המשיב, מצידו, מתנגד לבקשה ובמהלך שמיעתה בפניי העלה הצעה לפיה יחל המשיב לרצות את העונש שנגזר עליו ולבצע את עבודות השירות תוך שהוא מתחייב שלא יעלה במסגרת הערעור כל טענה כי ביצע את העבודות וכי יש לראות בכך נסיבה לקולא. עוד היה המשיב מוכן להתחייב כי לא יעתור לניכוי הימים שבהם ביצע את עבודות השירות עד שמיעת הערעור מעונש המאסר שייגזר עליו, ככל שעונשו יוחמר. המערערת סברה כי מדובר בהצעה בעייתית מבחינת המשיב אך לא ראתה מקום לסרב לה.

3.

דין הבקשה להתקבל. דומה כי המשיב אינו חולק על כך שטעמיה של הבקשה לעכב את ביצוע עונש עבודות השירות עימה (ראו: ע"פ 10315/05 מדינת ישראל נ' פלוני , תק על 2005(4) 1063 (2005); ע"פ 55/06 מדינת ישראל נ' זלינגר , תק על 2006(1) 622 (2006)). על כן מיקד המשיב את טיעוניו בהצעה שהעלה, הצעה שלדעתו יש בה מענה לקשיים הנעוצים בריצוי עבודות השירות טרם הישמע הערעור. עמדתו זו של המשיב אינה מקובלת עלי. העובדה שנאשם ריצה את העונש, כולו או חלקו, טרם שמיעת הערעור על קולת העונש, היא עובדה מהותית אותה על ערכאת הערעור להביא בחשבון. משכך, הסכמתו של נאשם שלא להעלות טיעון לטובתו בהקשר זה, כהצעת המשיב במקרה דנן, אין בכוחה לכבול את ידיו של בית המשפט מלברר את הדבר ומלשקול אותו במסגרת מכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בערעור. אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה כי עד להכרעה בערעור יעוכב ביצוע עונש המאסר שנגזר על המשיב לריצוי בעבודות שירות. ביצוע יתר העונשים שנגזרו עליו, ובכללם צו הפיקוח, לא יעוכב.