ע"פ 3251/08 כתאב חלדון נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע בעקבות הודאתו בעבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין ובעבירה של נסיעה לאחור, לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה. ההודאה באה כחלק מהסדר טיעון. בגדרו של ההסדר הגבילה עצמה המשיבה לטיעון לפיו יוטל עונש מאסר בפועל של שנתיים, מאסר על-תנאי ופסילה. בית המשפט המחוזי קבע כי המערער יירצה מאסר בן 15 חודשים ומאסר מותנה של 7 חודשים וכן פסל את המערער מלהחזיק רישיון נהיגה במשך 10 שנים. הערעור מכוון נגד העונש.

2.

המערער עבד כנהג משלוחים בצרכניה הנמצאת באחת משכונותיה של ירושלים. המערער הגיע לרחוב ללא מוצא ליד הצרכניה. השעה הייתה שעת ערב בחודש נובמבר 2005. המערער נהג את הרכב בנסיעה לאחור. תוך כדי הנסיעה, לאחר כ- 35 מטר , הוא פגע בהולך רגל. הולך הרגל נפטר עקב הפגיעה. לעניין העובדות חובה לציין כי המערער התכוון לנסוע מרחק של כ- 70 מטר

לאחור. ליד המערער ישב ברכב נוסע.

3.

דעתנו היא כי העונש שהושת הולם את נתוני המקרה, ויש בו אף התחשבות בנסיבות האישיות של המערער. נהיגה לאחור, בוודאי בשעת ערב, למרחק של עשרות מטרים יוצרת סיכון גבוה ביותר להולכי רגל ולמשתמשים אחרים בדרך. המערער יכול היה לבקש מהנוסע שישב לידו כי יכוונו בנסיעה לאחור. הוא לא עשה כן.

4.

בית המשפט המחוזי התחשב גם בנסיבות האישיות. כוונתנו, בין היתר, למצבה הכלכלי הקשה של משפחת המערער, לעובדה כי אשתו חולה וכי יש לו שני ילדים קטנים.

5.

נוכח העובדה שקופדו חיי אדם וכי מדובר בהרשעה בעבירה של הריגה ובהתחשב בנסיבות האישיות ובמכלול הנתונים, לרבות העובדה שמדובר בהסדר טיעון, לא מצאנו שקיימת עילת התערבות שתצדיק הפחתה של העונש.

6.

הערעור נדחה.