ע"פ 3305/98 מוריס שוואהנה נ. מדינת ישראל

ערעורו של המערער סב על חומרת העונש של 7.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, שהושת עליו, לאחר שהורשע ב4- אישומים של קשירת קשר לבצע פשע (שוד בנסיבות מחמירות), שוד בנסיבות מחמירות ועבירות שונות לפקודת התעבורה ותקנות התעבורה שביצע תוך מנוסה לאחר ביצוע העבירות האחרות.

את עבירת הקשר והשוד ביצע יחד עם אחר כאשר בהתאם לתכנון מעשי השוד נוסעים במכונית, מתנגשים במכונית הנוסעת לפניהם הנהוגה על ידי נהגת, ולאחר שזו יוצאת מהמכונית כדי לבדוק מה ארע נכנס אחד מהם לתוך המכונית ונמלט מן המקום, במכונית הנשדדת. מעשי שוד אלה בוצעו על ידו מספר פעמים שכבאחת מהם נכלאה בתה של אחת הנהגות בתוך המכונית הנשדדת והוא נמלט יחד אתה.

טענתה המרכזית של הסניגורית המלומדת היא, פגיעה באחידות הענישה באשר שותפו של המערער לעבירות נדון ל5- שנות מאסר בפועל. בא כוחה של המשיבה מסכים לכך שיש מקום להתערב בעונש ולהקל בו אלא שהסניגורית אינה מסתפקת בהקלה גרידא ומבקשת להשית על המרער עונש הנופל בחומרתו מזה שהושת על שותפו לאמור, פחות מ5- שנות מאסר וזאת מהטעמים הבאים: השותף לעבירות היה היוזם והפעיל בביצוע והמערער נגרר אחריו. השותף הורשע בעבירה נוספת של כליאת שווא של בתה של אחת הנהגות. במכונית הנמלטת. לשותף הרשעות קודמות והוא השתחרר מן הכלא חודשים ספורים לפני ביצוע העבירות ואילו למערער אין כל הרשעה קודמת.

אכן כל אלה עומדים לחובתו של השותף ולפיכך אכן לא היה מקום להטיל על המערער עונש חמור מזה שהוטל על המשיב. כאן מן הראוי לציין ולהדגיש שהעונש של 7.5 שנות מאסר בגין העבירות החמורות והמעשים הנפשעים שבוצעו על ידי השניים עונש חמור כלל ועיקר ואלמלא ההבדל הבלתי מוצדק בין עונש שהושת על המערער לבין זה שהושת על שותפו לא היה מקום להתערב בעונש לקולא.

עם זאת, יש להעיר כי אחידות הענישה איננה חזות הכל ואין היא מחייבת לאמוד את מידתם של שותפים שנגזר דינם במידת עונש זהה אחידות הענישה היא אחד השיקולים שעל בית המשפט לתת את דעתו עליהם במכלול השיקולים האחרים. במקרה שפנינו אנו בדעה כי יש להפחית מעונשו של המערער ולהעמידו על 5 שנות מאסר בפועל אין אנו סבורים שיש לגזור עליו מאסר לתקופה קצרה יותר שכן אל מול ההבדלים שהובאו על ידי הסנגור ופורטו לעיל קיימים הבדלים אחרים לטובת השותף ולחובת המערער כגון הודאתו של השותף בעבירות שיוחסו לו במסגרת עסקת הטיעון והרשעתו של המערער בעבירות הקשורות במנוסתו של המערער ברכב כשהוא נוהג בקלות ראש, סוטה שלא בבטחה עוקף שלא כדין, לא שומר מרחק נוהג במהירות מופרזת ללא תעודות וללא ביטוח. גם אם לא היה מקום למחוק את האישום השני במסגרת עסקת הטיעון של השותף, עדיין לפנינו הרשעה של המערער בעבירות אלה שהן חמורות כשלעצמן ושבגינן גם נשלל רשיונו של המערער לתקופה ארוכה.

אשר על כן הערעור מתקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל של המערער יועמד על 5 שנים במקום 7.5 שנים יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.