ע"פ 3420/10 מוחמד בכר נ. מדינת ישראל

1.

בקשה לעיכוב בצוע גזר דין שהוטל על המבקש על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט ד' רוזן), הכולל 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עברת רכוש ו/או אלימות. כן הוטל עליו קנס בסך 500 ₪ ופיצוי כספי למתלונן בסך 1500 ₪.

2.

המבקש הורשע יחד עם אחר בכך שקשרו קשר וביצעו מעשה שוד מלווה באלימות בעובד תחנת דלק, המבצע השני נדון לעונש חמור יותר של 30 חודשי מאסר בפועל.

3.

בא כוח המדינה הסכים לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל בלבד, זאת בתנאי שהמבקש ימשיך וישהה עד לדיון בערעור בתנאי מעצר בית בהם היה נתון עד למועד גזר הדין.

4.

בא כוח המבקש מתנגד לתנאי מעצר הבית ומפנה להסכמת פרקליטות המחוז שניתנה לאחר גזר הדין, להסרת האזיק האלקטרוני מהמבקש, וממילא כך לטענתו גם להסרת תנאי מעצר הבית. עוד מוסיף הוא כי מרשו היה נתון 7 חודשים בתנאי מעצר בית מלא, הוא מאמין שסכויי הערעור גבוהים, וטוען כי מעצר בית נוסף הוא בבחינת ענישה בטרם ידון הערעור.

5.

אני מסכימה עם בא כוח המדינה שאין לראות בהסכמה לביטול האיזוק האלקטרוני משום הסכמה לביטול תנאי מעצר הבית. גם לו ניתנה הסכמת הפרקליטות כנטען על ידי המבקש גם לעניין תנאי המעצר, הרי שעל-פי הכתוב במסמך ההסכמה, מדובר רק עד להתייצבותו של המבקש לביצוע עונש המאסר (בטרם ניתנה הסכמה בסוגיית עיכוב הביצוע).

המבקש הורשע בעבירה חמורה. חזקת החפות אינה עומדת לו עתה והסכמת המדינה לעיכוב ביצוע בתנאי מעצר בית הינה סבירה והולמת את הנסיבות.

על-פי האמור, עונש המאסר בפועל של 12 חודשים יעוכב עד למתן החלטה בערעור. עד אז יישאר המבקש בתנאי מעצר הבית כפי שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי בטרם הרשעתו ללא איזוק אלקטרוני. לגבי שאר חלקי גזר הדין לא ניתן עיכוב ביצוע ותחילתם מהיום.

מועד הדיון בערעור יוקדם ככל שהדבר ניתן על-פי יומנו של בית המשפט.