פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
357/87 -
ב'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ד' מינץ
כבוד השופט א' שטיין
המערער:
פלוני
המבקשים:
1. יוסי מלמן
2. דורון גל עזר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להסרת או צמצום צו איסור פרסום
תאריך הישיבה:
ט' בסיוון התשע"ט
(12.6.2019)
בשם המערער:
עו"ד אלעד מן
בשם המבקשים:
עו"ד שלומי זכריה; עו"ד
מיכל זיו
בשם המשיבה:
עו"ד שלומי אברמזון
החלטה
לפנינו בקשה להסרת או צמצום צו איסור הפרסום שהוצא על ידי בית משפט זה (השופטים י' מלץ , ד' לוין ו- א' חלימה ) במסגרת ע"פ 357/87.
1.
ברקע לבקשה, צו איסור פרסום שהוצא לפי סעיף 68(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגד המערער במסגרתו הורשע בעבירות ריגול. במהלך השנים צומצם צו איסור הפרסום. אלא שהמבקשים, עיתונאים, טוענים שאין כל חשש או סכנה לביטחון המדינה או ליחסי החוץ שלה בצמצום נוסף או בהסרת צו איסור הפרסום שניתן לפני כ-30 שנה במסגרת ההליך הפלילי. זאת בין היתר נוכח חלוף הזמן, החשיבות הציבורית הרבה בפרסום, העובדה שחלק מהפרטים שנאסר פרסומם נחשפו בכלי תקשורת בעולם והעניין הציבורי המובהק בחשיפה במקרה זה. לבקשתם צירפו המערערים "חוות דעת" של גורמים שונים מתחום הביטחון, הדיפלומטיה והיחסים הבין-לאומיים לפיהן אין חשש כי הפרסום המתבקש יביא לפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
2.
מנגד, המשיבה התנגדה להסרת או צמצום צו איסור הפרסום שניתן. במהלך הדיון לפנינו בו גם פירט ראש אמ"ן, האלוף תמיר היימן שהתייצב לפנינו את טעמי ההתנגדות לפרסום, והובהר כי ישנם טעמים כבדי משקל להותרת צו איסור הפרסום על כנו כפי שהוא, גם בעת הנוכחית, משיקולים של שמירה על בטחון המדינה. המערער עצמו טען כי הוא תומך בהסרת צו איסור הפרסום ככל שהפרסום אינו נוגע לפרטים המתייחסים אליו ואל משפחתו, וזאת כדי למנוע היווצרותו של נזק בלתי הפיך, נזק אשר לטענתו נגרם לו זה מכבר לאור פרסומים בעבר.
3.
דין הבקשה להידחות. עקרון פומביות הדיון נקבע בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט. הוא מן העקרונות החוקתיים המרכזיים שביסוד שיטת המשפט הישראלית. הוא מעיקרי היסוד של שפיטה ראויה ושל עשיית משפט צדק. "בשמירתו טמונה אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך השיפוטי הן בתחום עשיית משפט הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, הן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה" (בג"ץ 4841/04 מחג'אנה נ' בית המשפט המחוזי בחיפה , פ"ד נח(6) 347, 355 (2004)). עם זאת, כמו מרבית העקרונות עליהם מושתת המשטר הדמוקרטי, הוא לא עיקרון מוחלט, אלא יחסי ועליו לסגת לעתים מפני עקרונות מתנגשים, לא פחות חשובים ממנו (וראו: בג"ץ 1435/03 פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה , פ"ד נח(1) 529 (2004)). אחד מעקרונות אלו הוא ביטחון המדינה (בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006 , פ"ד סב(1) 648 (2007-2006)).
4.
שני העקרונות, ביטחון המדינה מזה ופומביות הדיון וזכות הציבור לדעת מזה, הינם ערכים בסיסיים בשיטתנו המשפטית, אך לא תמיד ניתן למצוא איזון בין שני העקרונות, וידו של ביטחון המדינה תגבר על עיקרון הפרסום. וכפי שהגדיר זאת השופט (כתוארו אז) א' ברק "ללא ביטחון אין קיום למדינה, ואין קיום להסכמה החברתית עליה היא בנויה. ממילא אין קיום לחירויות היחיד שהמדינה נועדה להגשימן. מכאן מרכזיותם של ערכי הביטחון במכלול ערכיה של שיטת המשפט" (בג"ץ 680/88 שניצר נ' הצנזור הצבאי הראשי, מר יצחק שני , פ"ד מב(4) 617, 629 (1989); וראו גם: רע"א 4933/15 פלוני נ' מדינת ישראל (5.8.2015)).
5.
בענייננו, לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון פתוח, קיימנו דיון בדלתיים סגורות בו הופיע לפנינו ראש אמ"ן, האלוף היימן שהביע את התנגדותו לחשיפה כלשהי או לשינוי כלשהו בצו כפי שהוא כיום. תחילה הסביר האלוף היימן את טעמי ונימוקי התנגדותו בכך שאין במעבר הזמן מאז מתן הצו כדי להקהות את העוקץ ממנו ואת הנחיצות בו. לאחר מכן, האלוף היימן השיב לשאלות בית המשפט. האלוף היימן הגדיר את המידע שמסר לבית המשפט סודי ביותר ועל כן מדרך הטבע לא נוכל לפרטו במסגרת זו. די אם נאמר כי השתכנענו כי צמצום הצו, וּוַדאי הסרתו עלול בהסתברות קרובה לוודאית לפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים ביותר של המדינה.
הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ג' בכסלו התש"ף (1.12.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט