ע"פ 3571/03 מדינת ישראל נ. ביטאר נואף

השופט א' גרוניס:

1.המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי ובעבירה של החזקת כלים המשמשים להכנה או צריכת סמים. מדובר בסם מסוג הירואין במשקל 49.51 גרם ובסם קוקאין שמשקלו 0.3138 גרם. הסמים הוחזקו על ידי המשיב במכוניתו. נוסף על כך הוא החזיק בכיס מעילו מאזניים אלקטרוניים. על כל אלה השית בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט א' אברהם) על המשיב עונש מאסר לריצוי בפועל של 10 חודשים, מאסר מותנה אף הוא של 10חודשים ל-3 שנים, קנס בסך 5,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו וכן נפסל המשיב מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 4 חודשים שיימנו מיום שחרורו מן המאסר. הערעור מכוון כנגד קולת העונש.

2.ערעור זה בדין יסודו.

בית המשפט המחוזי הדגיש את החומרה של מעשיו של המשיב, תוך אזכור העובדה שהלה החזיק "בסוגי סמים מן החמורים ובכמות נכבדה". ברם, בעת קביעת העונש לא ניתן ביטוי מתאים וראוי לאותה חומרה. העונש סוטה באופן משמעותי לקולה. אין צורך שאף אנחנו נחזור על מה שנאמר בפסקי דין רבים מספור בדבר הצורך להלחם בנגע הסמים, במיוחד כאשר מדובר בסמים המכונים "קשים" וכאשר הכמות הינה נכבדה, כפי שהיה במקרה דנא. ואף זאת נאמר לא אחת: לנסיבות האישיות יש ליתן משקל נמוך, דרך כלל, במצבים בהם מדובר בהחזקה של כמויות משמעותיות של סם, ביחס לאינטרס הציבורי.

3.המשיב הינו צעיר בן 25 שנה, שניהל חיים נורמטיביים. העבר הפלילי שלו כולל הרשעה אחת בעבירה של תגרה, שנעברה בשנת 1997. לצד הקולה מתחשבים אנו, כפי שעשה בית המשפט המחוזי, בעובדה שהמשיב הודה במה שיוחס לו כבר בחקירתו במשטרה וכן מייד בפתיחת משפטו. נזכיר עתה נתון נוסף שאנו נותנים לו משקל מסוים: כוונתנו לכך שהמשיב עמד להשתחרר מן הכלא בסוף חודש יוני (לאחר ניכוי של שליש מתקופת המאסר, וכן קיצור מינהלי). הנתון האמור יצר אצל המשיב ציפייה לשחרור. ציפייה זו נבעה מן העונש הקצר שהושת עליו. גם בכך יש כדי להביא למיתון מסוים במידת ההחמרה של העונש שאנו נגזור. כדרכנו, לא נמצה את הדין עם המשיב, שעה שמתקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש.

4.אי לכך הננו מחליטים לקבל את הערעור במובן זה שעונש המאסר לריצוי בפועל יועמד על 24 חודשים במקום 10 חודשים. שאר

חלקי גזר הדין יעמדו על כנם.