פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3667/10 מדינת ישראל נ. עומר מוחסן

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ניכוי ימי מעצרבקשה לניכוי ימי מעצר לאחר החמרת עונש בערעור המדינה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט החמיר את עונשו של המשיב בערעור המדינה והעמיד את רכיב המאסר בפועל על 12 חודשים. בקשה להשלמת ההחלטה בדבר ניכוי ימי מעצר נדחתה. נקבע כי אין לנאשם זכות קנויה לניכוי, וכי שיקול הדעת נשען על מסוכנותו ועל הפרת מעצר הבית.

העובדות

בית המשפט קיבל ערעור המדינה והחמיר את עונשו של המשיב, כך שרכיב המאסר בפועל הועמד על 12 חודשים. בהחלטה לא נקבעה הוראה בדבר ניכוי ימי מעצר, ובאת כוחו ביקשה להשלים את ההחלטה. חלק מימי המעצר נבעו מהפרת מעצר בית.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לנכות ימי מעצר מעונשו של המשיב לאחר שבית המשפט החמיר את עונשו בערעור המדינה ולא הורה על כך בהחלטה

הלכות

  1. 1

    לנאשם אין זכות קנויה לניכוי ימי מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט

    ״כלל הוא כי לנאשם לא עומדת זכות קנויה לניכוי ימי מעצר, והשאלה אם לנכות את אלה נתונה לשיקול דעתו של בית-המשפט״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מסוכנות המשיב ומעשיו החמורים, וכן הפרת מעצר הבית, מצדיקים שלא לנכות את ימי המעצר

    ״עקב כך לא ראינו מקום להורות על ניכוי ימי מעצרו של המשיב, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שחלק מימי המעצר היו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ניכוי ימי מעצר
  • שיקול דעת
  • ערעור המדינה
  • הפרת מעצר בית
  • מסוכנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

3667/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' עמית

המערערת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

עומר מוחסן

בקשה לניכוי ימי מעצר המשיב

בשם המערערת:

עו"ד אושרה פטל

בשם המשיב:

בשם שרות המבחן:

עו"ד ציפורה גיטר

גב' ברכה וייס

פסק-דין

משלים

בפסק דיננו מיום כ' בחשוון התש"ע (28.10.2010), החלטנו לקבל את הערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של המשיב, כך שרכיב המאסר בפועל הועמד על 12 חודשים. מהחלטתנו נעדרה הוראה באשר לניכוי ימי מעצרו של המשיב, וכעת אנו נדרשים לכך בעקבות בקשתה של באת-כוחו.

כלל הוא כי לנאשם לא עומדת זכות קנויה לניכוי ימי מעצר, והשאלה אם לנכות את אלה נתונה לשיקול דעתו של בית-המשפט (רע"פ 165/05 צומן נגד מדינת ישראל (טרם פורסם 13.1.05 )). כפי שציינו בפסק הדין, אנו רואים בחומרה רבה את מעשיו של המשיב המעידים על מסוכנותו, ומשקפים מגמה הולכת ומחריפה של פגיעה וזלזול בשלמות גופם ורכושם של אחרים. עקב כך לא ראינו מקום להורות על ניכוי ימי מעצרו של המשיב, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה שחלק מימי המעצר היו תוצאה של הפרת מעצר הבית בו היה נתון.

אי-לכך, הבקשה נדחית.

ניתן היום, ח' בשבט התשע"א (13.01.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1לנאשם אין זכות קנויה לניכוי ימי מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט
  2. 2מסוכנות המשיב ומעשיו החמורים, וכן הפרת מעצר הבית, מצדיקים שלא לנכות את ימי המעצר