החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3733/01 אדהם סנובר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב יציאה לריצוי מאסר עד הכרעה בערעור על העונשבקשה לשחרור ממאסר עד להכרעה בערעור על העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע על פי הודאתו בהסדר טיעון בחבלה חמורה וישב מאסר של 18 חודשים. בית המשפט דחה את בקשתו לשחררו עד להכרעה בערעור על העונש, משום שהעונש נגזר בגבולות ההסדר והסיכוי להתערבות בו אינו גדול. המזכירות הונחתה לקבוע מועד לשמיעת הערעור תוך 6 חודשים.

העובדות

המערער הורשע על פי הודייתו בהסדר טיעון בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר ויכוח על השמעת מוזיקה ברכב, שבמהלכו דקר את המתלונן. בית המשפט המחוזי גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, והמערער ביקש לשחררו עד להכרעה בערעור על העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על שחרור המערער ממאסר עד להכרעה בערעור שהגיש על גזר הדין?

הלכות

  1. 1

    סיכוי התערבות בעונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון אינו גדול, ולכן אין מקום לשחרור ממאסר עד להכרעה בערעור

    ״נגזר העונש בגבולותיו של הסדר הטיעון והסיכוי להתערבות בו אינו גדול״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר טיעון
  • סיכוי להתערבות
  • חבלה חמורה
  • תסקיר מעצר
  • מאסר לריצוי בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

3733/01

בפני:

כבוד

השופט י' טירקל

המבקש-המערער

:

אדהם

סנובר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשה

לעיכוב ביצוע

גזר דינו של בית המשפט

המחוזי

בחיפה בת"פ 435/00 שניתן ביום

26.3.01

על ידי כבוד השופט ר' שפירא

בשם

המבקש-המערער: עו"ד חנא בולוס

בשם

המשיבה: עו"ד תמר פרוש

החלטה

1.בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ר' שפירא) הרשיע את המערער על פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה בניגוד לסעיף 333 + 335(1) לחוק העונשין, תשל"ז1977-. לפי האמור בכתב האישום, שבעובדותיו הודה המערער, התפתח ויכוח בין המערער לבין המתלונן על רקע של השמעת מוזיקה קולנית ממקלט רדיו במכונית שבה ישב המערער, וכתוצאה מכך דקר המערער את המתלונן בסכין וגרם לו חבלה חמורה. במסגרת הסדר הטיעון טענה התביעה להטלת עונש של מאסר לתקופה של שנתיים ומחצה ואילו הסניגור טען לעונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות. בגזר דינו, מיום 26.3.01, השית בית המשפט על המערער 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שהמערער התחיל לרצותם לאלתר.

המערער ביקש לשחררו מן המאסר עד ההכרעה בערעור שהגיש על העונש.

2.לא מצאתי ממש בבקשה. כאמור, נגזר העונש בגבולותיו של הסדר הטיעון והסיכוי להתערבות בו אינו גדול. כמו כן הביא בית המשפט המחוזי בחשבון את מצבו האישי והמשפחתי של המערער, שהובא לפניו, בין היתר, על ידי תסקיר מעצר. עם זאת, יש מקום להקדים במידת מה את מועד שמיעתו של הערעור.

3.לפיכך אני דוחה את הבקשה. המזכירות תקבע מועד לשמיעת הערעור תוך 6 חודשים.

ניתנה היום, כ"ג באייר תשס"א

(16.5.01).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סיכוי התערבות בעונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון אינו גדול, ולכן אין מקום לשחרור ממאסר עד להכרעה בערעור