החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 3793/06 גבייהו וורקו נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין במסגרת ערעור לבית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון דן בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של ארבע וחצי שנים שהוטל על מי שהורשע באינוס ובהדחה בחקירה. נקבע כי עיכוב ביצוע יינתן רק בנסיבות מיוחדות החורגות מהאינטרס הציבורי באכיפה מיידית. לא נמצאו נסיבות כאלה, והערעור תוקף ממצאי מהימנות שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהם, ולכן הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של אינוס והדחה בחקירה. נגזרו עליו ארבע וחצי שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס. המבקש ערער והגיש בקשה לעיכוב ביצוע הגזר עד להכרעה בערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל עד למתן פסק הדין בערעור על הרשעה בעבירת אינוס?

הלכות

  1. 1

    ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, בפרט בעדות קורבן עבירת מין

    ״למרות ההלכה, לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בכגון דא, בפרט כאשר מדובר בקביעת ממצאי מהימנות לגבי עדותה של קורבן עבירת מין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • מאסר בפועל
  • אינוס
  • הדחה בחקירה
  • ערעור
  • נסיבות מיוחדות
  • אינטרס הציבורי
  • ממצאי מהימנות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 3793/06

- א'

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקש:

גבייהו וורקו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין

בשם המבקש :

עו"ד

דוד גולן

בשם המשיבה :

עו"ד

יעל שרף

החלטה

בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע שניתן בתיק פ"ח 957/04 ביום 30.5.2005.

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בביצוע עבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר על המערער עונש של ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירת מין שהיא פשע וכן גזר עליו קנס בסך 2,500 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו.

על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-דין בערעור, היא הבקשה שבפני.

לטענת בא-כוח המערער, סיכויו לזכות בערעור הנם טובים ועל כן יש מקום להסיג בעניינו את האינטרס הציבורי בדבר הפעלת עונש המאסר סמוך למועד מתן גזר-הדין.

מנגד, ביקשה באת-כוח המשיבה לדחות את הבקשה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובהודעת הערעור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

כלל ידוע הוא, כי נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב בריצוי עונש זה מייד לאחר מתן גזר הדין. עקרון זה בסיסו בהנחה, כי אכיפה ראויה ואפקטיבית של החוק מחייבת סמיכות זמנים הגיונית בין שלב מתן העונש לשלב בו מתחיל ריצוי עונש זה. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה. על נסיבות ייחודיות אלו, אשר מצדיקות חריגה מן הכלל ראו ראו ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , נד (3) 769. ב

במקרה זה ומבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הצלחת הערעור, לא מצאתי נסיבות מיוחדות שכאלה, אשר יצדיקו סטייה מן הכלל האמור לעיל. עיקרו של הערעור מתמקד בתקיפתן של ממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות של בית-המשפט המחוזי וזאת, למרות ההלכה, לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בכגון דא, בפרט כאשר מדובר בקביעת ממצאי מהימנות לגבי עדותה של קורבן עבירת מין (ראו ע"פ 10943/03 אמל אלעסימי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

מעבר לכך, הרי שנוכח אורכו של העונש אשר נגזר על המערער, אין כל חשש, כי ירצה חלק ניכר מעונשו בטרם יישמע ערעורו. מאידך, לנוכח חומרת העבירה בה הורשע, קטנים הסיכויים לכך שעונש המאסר שהוטל עליו יבוטל לחלוטין.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"א באייר תשס"ו

(9.5.2006).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (49 מסמכים)

  • ע"פ 8794/20פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 3723/20פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 6773/17אסף זליג נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1965/14רן אילני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8271/14גואל רצון נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7211/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6662/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2921/13סמיון רייטבורג נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2848/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1473/12פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5633/12און ניימן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"א 1633/13פלוני נ. קצין התגמוליםפסק-דין
הצגת עוד 37
  • ע"פ 8148/11שאול מנשה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3623/11נביל פרעוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4776/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7653/11ראובן ידען נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1751/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8529/11גוסיין אטקישייב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2281/09פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 5167/09סטניסלב דרביקין נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4793/08פתחי רג'בי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5563/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5498/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 9409/09משה בן יהודה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 333/10קרן סרנקו נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5582/09פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6079/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3873/08שמעון אטיאס נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 150/09פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7257/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 238/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 10937/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 10898/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2717/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7462/05פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3314/06פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4930/07דוד טולדו נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 9274/08פלוני נ' מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 9675/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 10423/08פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8868/06פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7045/05איגור אנטיפקה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5391/07אבי כהן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1250/07זאייד אבו סולב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4223/07פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4301/05ארז חן-חלבלי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • על"ע 8075/06מאיר קטן,עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביבפסק-דין
  • ע"פ 10357/06טאהר אבו דיב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 11847/05מדינת ישראל נ. פלוניפסק-דין

הלכות

  1. 1ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי מהימנות של הערכאה הדיונית, בפרט בעדות קורבן עבירת מין