פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ 3793/06
- א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
גבייהו וורקו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דין
בשם המבקש :
עו"ד
דוד גולן
בשם המשיבה :
עו"ד
יעל שרף
החלטה
בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע שניתן בתיק פ"ח 957/04 ביום 30.5.2005.
המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בביצוע עבירה של אינוס, לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.
בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר על המערער עונש של ארבע וחצי שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, שלא יעבור בתוך שלוש שנים עבירת מין שהיא פשע וכן גזר עליו קנס בסך 2,500 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו.
על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית-משפט זה ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין עד למתן פסק-דין בערעור, היא הבקשה שבפני.
לטענת בא-כוח המערער, סיכויו לזכות בערעור הנם טובים ועל כן יש מקום להסיג בעניינו את האינטרס הציבורי בדבר הפעלת עונש המאסר סמוך למועד מתן גזר-הדין.
מנגד, ביקשה באת-כוח המשיבה לדחות את הבקשה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהודעת הערעור ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.
כלל ידוע הוא, כי נאשם אשר נגזר עליו עונש של מאסר בפועל חייב בריצוי עונש זה מייד לאחר מתן גזר הדין. עקרון זה בסיסו בהנחה, כי אכיפה ראויה ואפקטיבית של החוק מחייבת סמיכות זמנים הגיונית בין שלב מתן העונש לשלב בו מתחיל ריצוי עונש זה. עיכוב ביצוע עונש מאסר יינתן רק במקרים מיוחדים אשר יתקיימו בהם נסיבות מיוחדות, אשר משקלן עולה על זה של משקל האינטרס הציבורי המתבטא באכיפה מיידית של הענישה. על נסיבות ייחודיות אלו, אשר מצדיקות חריגה מן הכלל ראו ראו ע"פ 111/99 ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל , נד (3) 769. ב
במקרה זה ומבלי לקבוע מסמרות לגבי סיכויי הצלחת הערעור, לא מצאתי נסיבות מיוחדות שכאלה, אשר יצדיקו סטייה מן הכלל האמור לעיל. עיקרו של הערעור מתמקד בתקיפתן של ממצאי מהימנות וקביעות עובדתיות של בית-המשפט המחוזי וזאת, למרות ההלכה, לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בכגון דא, בפרט כאשר מדובר בקביעת ממצאי מהימנות לגבי עדותה של קורבן עבירת מין (ראו ע"פ 10943/03 אמל אלעסימי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
מעבר לכך, הרי שנוכח אורכו של העונש אשר נגזר על המערער, אין כל חשש, כי ירצה חלק ניכר מעונשו בטרם יישמע ערעורו. מאידך, לנוכח חומרת העבירה בה הורשע, קטנים הסיכויים לכך שעונש המאסר שהוטל עליו יבוטל לחלוטין.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"א באייר תשס"ו
(9.5.2006).
ש
ו פ ט