ע"פ 3800/99 ג'יהאד עראפת נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד"ר א"צ בן זמרה), בפסק דינו מיום 24.5.99, הרשיע את המבקש בעבירות של נהיגה רשלנית ושל הפקרה אחרי פגיעה וגזר עליו עונש מאסר לתקופה של שמונה חודשים, מאסר על תנאי של תשעה חודשים, וכן פסל אותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים מיום פסק הדין.

המבקש ערער על פסק הדין. בבקשתו שלפני מבקש הוא לעכב את ביצוע עונש הפסילה עד להכרעה בערעור. יצוין כי ריצויו של עונש המאסר נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתכוף לשימוע גזר הדין.

2.בא כוח המבקש הרחיב את הדיבור על סיכוייו הטובים של המבקש לצאת זכאי בערעורו. כמו כן עמד על כך שהעבירות נעברו לפני כארבע שנים, ביום 12.3.95, כי המבקש הוא נהג מונית המתפרנס מנהיגתו ועל כך שהוא יליד 1942 שפרנסתו מצויה בדוחק. לא מצאתי מקום להעתר לבקשה.

אכן כפי שעולה מהכרעת הדין התעוררו ספקות בליבו של השופט שדן במשפט - ומטעם זה זיכה את המבקש מן העבירה של גרימת מוות ברשלנות, שיוחסה לו בתחילה - אולם לא די בכך כדי לעורר ספקות גם לגבי העבירות שבהן הורשע. מאידך גיסא, יש, אולי, אחיזה כלשהי לטענת בא כוח המבקש כי המבקש לא ידע שפגע באדם ומכאן הסיכוי - לכאורה, סיכוי קלוש - שיזוכה מן העבירה של הפקרה אחרי פגיעה. בצד שיקולים אלה יש להביא בחשבון כי לחובת המבקש עומדות עשרות הרשעות קודמות, ומתוכן שלוש עשרה בשל עבירות שנעברו אחרי העבירה הנדונה. אמנם, עבירות אלה, ברובן, אינן חמורות אולם הן מעידות על זלזול בחוק מצידו ועל כך שלא מדובר בנהג ישר דרך שנקלע שלא בטובתו למה שנקלע.

3.הבקשה לעכב את ביצוע עונש הפסילה נדחית. עם זאת, לאור השיקולים שנמנו לעיל לזכותו של המבקש, סבורני שיש הצדקה להקדים את מועד הדיון בערעורו. המזכירות תקבע, את מועד הדיון בערעור תוך ששה חודשים.