ע"פ 3933/19 פלוני נ. מדינת ישראל-פרקליטות המדינה

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1.

בעקבות עיון בכל החומר שבתיק ושמיעת טיעונים של באי-כוח הצדדים, הצענו למערער לשקול בדעתו אם לחזור בו מן הערעור על חומרת עונש המאסר ולהתמקד בערעור על גובה הפיצויים שהושתו עליו. זה המקום לציין כי העלינו אף הצעה אפשרית נוספת, ואולם שני הצדדים לא קיבלו אותה.

2.

לאחר נטילת פסק זמן להתייעצות – בא כוח המערער, הודיע, על דעת שולחו, כי מרשו מבקש לחזור בו מערעורו על חומרת עונש המאסר, אך הוא מתמיד בערעורו על גובה הפיצוי שנפסק לזכות הנפגעות ממעשי המערער.

3.

נוכח האמור לעיל – אנו דוחים את הערעור על חומרת עונש המאסר, שהושת על המערער.

4.

באשר לפיצוי שנפסק לזכות הנפגעות, וכדי לאפשר להן לקבל אותו בפועל (ולו בצורה מופחתת) – אנו קובעים כדלקמן:

(א)

המערער ישלם תוך 30 ימים מהיום סכום של 5,000 ש"ח לזכות הנפגעות.

(ב)

אחרי התשלום הראשון ישלם המערער מדי חודש בחודשו – סכום של 2,500 ש"ח לחודש, ב-15 לכל חודש, וזאת למשך 40 חודשים.

(ג)

היה והמערער יעמוד בתשלומים הנ"ל – יראו את חיוב הפיצויים שהושת עליו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד כמסולק, ואולם אם לא יעמוד המערער בפירעון של תשלום כלשהו מהנ"ל במועדו – תעמוד יתרת החוב, בשיעור שנפסק ע"י בית המשפט המחוזי הנכבד, לפירעון מיידי.

(ד)

התשלומים שישולמו יחולקו בין הנפגעות כך שהמתלוננת 1 תקבל רבע מכל תשלום ותשלום וכל אחת משאר שש המתלוננות שישית מכל תשלום ותשלום.

5.

יתר מרכיבי העונש שהושת על המערער – יעמדו בעינם.

6.

שירות בתי הסוהר מתבקש לנסות ולשלב את המערער בטיפול הניתן לעברייני מין, ככל שהמערער יבקש זאת והדבר יתאפשר – זאת מעבר לשילובו בקבוצה למניעת התמכרויות. כמו כן שירות בתי הסוהר מתבקש להיות עירני למצבו הנפשי של המערער.