ע"פ 3949/09 מיכאל מירצקי נ. מדינת ישראל

1.

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה של המבקש, שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' צלקובניק).

2.

המבקש הורשע על פי הודאתו, על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' זלוצ'ובר), בכתב אישום המייחס לו עבירת חצרים, החזקת סם שלא לשימוש עצמי ומספר עבירות של שימוש בסם מסוכן. גזר דינו של המבקש ניתן ביום 31.3.2009 ובמסגרתו הוטלו עליו, בין היתר, 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו. בהסכמת המשיבה, עיכב בית המשפט המחוזי את ביצוע גזר הדין עד יום 17.5.2009.

המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על גזר הדין, בו מבקש הוא לאמץ את המלצת שירות המבחן לעניין ריצוי מאסרו בעבודות שירות. בד בבד הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע עד להכרעה בערעורו, בהסכמת המשיבה. בקשתו התקבלה בהחלטתי מיום 11.5.2009, בה הוריתי כי תנאי השחרור בערובה שהוטלו על המבקש יישארו בעינם עד להכרעה כאמור. יצוין כי בהחלטה נוספת מיום 10.6.2009 ניתן למבקש, בהסכמת המשיבה, לצאת לחתונה של חברו, בלוית מפקחים.

דיון בערעורו של המבקש קבוע, נכון לעתה, ליום 23.9.2009.

4.

בבקשה שבפניי עותר המבקש לעיון חוזר בתנאי השחרור מגבילים אשר הוטלו עליו, ולביטול מעצר הבית בו הוא נמצא. הוא טוען כי מזה תשעה חודשים לא בוצעה בחינה של תנאי המעצר, ומצביע על כי מאז שחרורו ביום 17.4.2008 לא הפר את תנאי השחרור.

המבקש מטעים כי אין לחובתו הרשעות קודמות, מעולם לא הסתבך בפלילים ומעולם לא ריצה עונש מאסר.

המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה, בטענה כי מועד הדיון בערעורו של המבקש קרב ועל כן אין מקום לשינוי בתנאי שחרורו בשלב זה.

בנוסף, גרסה כי העבירה בה הורשע המערער אינה פעוטה כפי שמציגה באת-כוחו, וגזר הדין אשר הוטל עליו מעיד על כך.

5.

לאחר שקיימתי דיון ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות ואין מקום להורות בשלב זה על שינוי בתנאי השחרור של המבקש.

אף אם אניח לטובת המבקש כי נתמלאו תנאי סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו - 1996,

לפיהם על המבקש עיון חוזר לשכנע את בית ה משפט כי נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה, הרי שלנוכח נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, לא ראיתי מקום לשינוי התנאים. הטעם המרכזי אותו הציג המבקש לטובת שינוי תנאי השחרור הוא חלוף הזמן למן ההחלטה על תנאי השחרור אשר ניתנה ביום 14.9.2008. ואולם, הדיון בערעורו קבוע בפני בית משפט זה ליום 23.9.2009, דהיינו עוד כחודשיים מהיום. מדובר בפרק זמן לא רב, בפרט בהתחשב בכך שתנאי השחרור של המבקש אינם מן החמורים, והוא רשאי לצאת במרבית ימי השבוע לצרכי עבודה במשך רוב שעות היום. יודגש כי המבקש הורשע בעבירות הסמים המיוחסות לו, והוא נהנה עתה מעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו על-ידי בית המשפט המחוזי. בשלב זה, סבורני כי עליו לשאת אפוא את תנאי השחרור המגבילים שהוטלו עליו עד הכרעה בערעורו, שמועד שמיעתו קרוב.

לאור האמור, הבקשה נדחית.