ע"פ 4021/06 איתן כוכבי נ. מדינת ישראל

בבקשת פסלות שהוגשה במסגרת תיק אחר המתנהל נגדו בפני השופט מועלם . משנדחתה בקשתו זו, הגיש המערער בקשת פסלות נוספת, שנייה במספר, בתיק נשוא הערעור שבפני. המערער ביסס את בקשתו על הטענה ש"בית המשפט לא אומר אמת בלשון המעטה". המערער הדגיש כי בית המשפט היה צריך להימנע מלדון בתיק זה עד שתתקבל הכרעה בערעור על החלטת הפסלות בתיק הנוסף המתנהל נגדו, והבהיר כי אם בית המשפט יחליט שלא לפסול עצמו, הוא יערער באותם טיעונים בפני בית המשפט העליון. השופט מועלם דחה את בקשת הפסלות, בציינו כי "פעם אחר פעם מסתבר שהנאשם מכביד על עצמו, על הגנתו, ועל בית המשפט וכל הצדדים בטענות סרק ארוכות ומפותלות, בנימה קשה ותוקפנית, ומעכב את הדיונים עד כדי יאוש. אמת, הוא הרבה פעמים הצליח". עם דחיית בקשת הפסלות, עזב המערער את האולם, חרף דרישתו של השופט כי יישאר באולם בית המשפט.

על החלטת השופט מועלם מיום 10.5.06 הוגש הערעור שלפני. ככל שניתן להבין מהודעת הערעור, טענותיו העיקריות של המערער הינן כי השופט עשה שימוש בממצאים והחלטות שקיבל במסגרת ההליכים המנהליים כאדנים להחלטות בהליך הפלילי; כי השופט עשה טעויות שיפוטיות באופן מכוון וזדוני; וכי לשופט יש דעה קדומה כלפי המערער כך שמתקיים "משוא פנים מופגן" ו"משחק מכור".

מאז הגשת הערעור פרש השופט מועלם לגמלאות. נוכח כך, ביקשתי ביום 9.11.06 מהצדדים להודיע אם יש עוד מקום לברר את הערעור. המדינה הודיעה בתגובתה מיום 16.11.06 כי היא סבורה שלאחר פרישתו של השופט מועלם , אין עוד מקום לברר את הערעור. לעומתה, הודיע המערער ביום 26.11.06 כי הוא מתנה את מחיקת הערעור בכך שההליכים וההחלטות המקדמיות, שיצאו תחת ידי השופט

מועלם , יבוטלו, וכי כתב האישום יתברר מראשיתו בפני שופט חדש. זאת, בשל חששו שהחלטות הביניים תשפענה על השופט שידון בתיק.

בנסיבות המקרה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. למעשה, בשלב זה, בו פרש כבר השופט מועלם לגמלאות, טענותיו של המערער בעניין פסילתו של השופט התייתרו. טענתו היחידה של המערער כיום הינה כי יש לבטל את ההחלטות שהתקבלו על ידי השופט עד לשלב זה, ולדון בתיק מראשיתו בפני שופט חדש. אין בידי לקבל טענה זו. החלטות דיוניות אינן מהוות עילה לפסילת שופט אשר התיק עודנו מתנהל בפניו (ראו: ע"פ 1368/91 בטיטו נ' מדינת ישראל , פ"ד מה(3) 259, 260-261; ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"פ 391/02 צברי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"א 5214/05 אוחיון נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם); ע"א 1622/06 פלונית נ' פלוני (לא פורסם); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו) 174-178), ובודאי שאין מקום לבטלן לאחר שפרש השופט לגמלאות. אין ממש בטענתו של המערער כי להחלטות אלה תהא השפעה על השופט החדש שישב בדין, מקום בו לא הועלתה כל טענה קונקרטית כנגד השופט החדש. חזקה על שופט מקצועי כי ידון בתיק על פי שיקול דעתו, באופן ראוי וללא משוא פנים.

נוכח כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.