ע"פ 4057/07 חיים גליק נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער היה נשוי בעבר לאורלי שוורץ, ולבני הזוג נולדו שני ילדים. ביום 28.4.06 טלפן המערער לאמה של גרושתו, ירדנה לוטפי, ובין השניים היו חילופי דברים. לאחר כמחצית השעה הגיע המערער עם רכבו לביתה של גרושתו כדי לראות את בנו, ואז התלהט ויכוח נוסף, והפעם בינו לבין אביה של גרושתו, שמעון לוטפי. בן זוגה דהיום של הגרושה (להלן: המתלונן), ניגש לרכבו של המערער והכניס את פלג גופו העליון, ואז משך אותו המערער בחוזקה, נשך את אצבעו, ופתח בנסיעה תוך שהוא גורר אותו עמו. במהלך אותה נסיעה הלם המערער בראשו של קורבנו עם מנעול הגה, והתקיפה נמשכה עד שהצליח המתלונן להשתחרר מאחיזתו של המערער ולהימלט. אולם, המערער לא הרפה ממנו, נסע בעקבותיו, חסם את דרכו מספר פעמים תוך שהוא עולה על המדרכה, ולבסוף גם פגע בו עם חזית הרכב, פגיעה שגרמה לו שבר בכתפו. ועוד נטען, כי מששוחרר המערער ממעצרו בתיק זה, הוא איים על המתלונן, גרושתו והוריה, מתוך כוונה להטיל בלבם מורא.

המערער, שבמהלך הדיון בפני בית המשפט המחוזי היה מיוצג על ידי סנגור אחר, הודה בעובדות המפלילות שיוחסו לו, ובעקבות כך נדון ל-10 חודשי מאסר, שנה מאסר על-תנאי, פסילה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שנה, וחצי שנה של פסילה על-תנאי.

בערעור המופנה כנגד העונש, נטען כי סנגורו הקודם של המערער לא נועץ בו בכל הנוגע לניהולו של ההליך בפני בית המשפט המחוזי ובקו ההגנה בו נקט. יתרה מכך, הסנגור לא הציג בפניו תמונה נאמנה של הראיות, ולא בחן אפשרות להוביל לזיכויו.

מטיעון זה חזרה בה באת-כוחו של המערער במהלך הטיעון בפנינו, אולם כדי להסיר כל ספק נבהיר כי לא מצאנו בו ממש. הדיונים בפני בית משפט קמא התקיימו בנוכחות המערער, ולפיכך הוא שמע את באת-כוח המשיבה מציגה את רכיבי הענישה עליהם הסכימו הצדדים. יתר על כן, המערער עצמו הבהיר בדבריו בפני בית המשפט: " מודה בכתב האישום המתוקן, ההסדר מקובלי עלי .." (ראו עמ' 15 לפרוטוקול). דברים דומים נרשמו מפיו גם עובר לגזירת העונש (ראו עמ' 17), וגם הפעם הם לא כללו הסתייגות כלשהי מדרך ייצוגו או מהסדר הטיעון. הנה כי כן, לאותה גרסה בדבר מחדלי ייצוג אין בסיס עובדתי כלשהו, וטוב היה עושה המערער לולא פנה אליה.

באשר לעונש – המערער חטא בפרץ קשה וחמור של אלימות, שרק בדרך נס לא הסתיים בתוצאה קשה יותר. על התנהגות מופקרת זו שלוותה בשימוש ברכב, היה על בית המשפט להגיב בחומרה, ולא נסתיר את דעתנו כי העונש עליו המליצו הצדדים ואותו אימץ בית המשפט המחוזי, רחוק מרמת הענישה הראויה.

הערעור נדחה.