ע"פ 4057/07 חיים גליק נ. מדינת ישראל

בגדרו של הסכם טיעון הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה, מעשה פזיזות ורשלנות, הפקרה אחרי פגיעה, הטרדת עד, שיבוש מהלכי משפט, והפרת הוראה חוקית. במישור העובדתי נטען, כי בתאריך 28.4.06 תקף המערער בצורה קשה את בן-זוגה של גרושתו, וכאשר זה האחרון עשה את דרכו לתחנת משטרה כדי להתלונן, ניסה המערער לחסום את דרכו עד שלבסוף פגע בו עם חזית הרכב בו נהג. כתוצאה מכך נחבל המתלונן (נגרם לו שבר בכתפו השמאלית), ואילו המערער הסתלק מהזירה מבלי שהגיש עזרה לקורבנו. ועוד נטען, כי במהלך חודש אוגוסט 2006 שיגר המערער מסרים של איום לאחדים מעדי התביעה.

המערער הודה בכל אלה, ובהמשך גזר לו בית המשפט המחוזי את העונש עליו המליצו שני הצדדים – 10 חודשי מאסר. כמו כן נגזרה לו שנת מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של שנה.

בגדרו של ערעור שהוגש לבית משפט זה, עותר המערער להתיר לו לחזור מהסכם הטיעון ולהקל בעונשו, ועד אז לעכב את ביצוע העונש. בבסיס הערעור עומדת הטענה לפיה ייצוגו של המערער בפני בית משפט קמא לקה בחסר, הואיל וסנגורו לא נועץ בו ולא שיתף אותו בגיבוש פרטיו של הסכם הטיעון. עם זאת, הודיעה באת-כוחו של המערער דהיום, עו"ד ע' שיינברגר, כי שולחה אינו מבקש לחזור בו מהודאתו, והשגותיו מופנות כנגד העונש בלבד.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. המערער הודה בעובדותיו של כתב האישום המתוקן שהוגש בעניינו, והוא עשה זאת בגדרו של הסכם טיעון מכוחו עתרו הצדדים במשותף לגזור לו את העונשים שהושתו עליו בפועל. ובאשר לטענה לפיה לא היה המערער שותף לדיונים שקדמו לגיבושו של הסכם הטיעון, ושבא-כוחו דאז לא שרת אותו נאמנה, כל שאוכל לעשות הוא להפנות לדברי המערער עצמו בפני בית משפט קמא, לאמור: " מודה בכתב-האישום המתוקן, ההסדר מקובלי עלי .." (ראו עמ' 15 לפרוטוקול הדיון).

הנה כי כן, סיכוייו של הערעור אותו הגיש המערער לבית משפט זה מוטלים בספק, ואם תוסיף לכך את העובדה כי חזקת החפות שוב לא עומדת לו והעונש שהושת עליו הוא בגדר המוסכם, שוב אין מנוס מן המסקנה כי דינה של הבקשה הנוכחית להדחות, וכך אני עושה.