ע"פ 4128/22 רביע סעד נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ח' טרסי ) מיום 10.05.2022 בת"פ 19272-12-19. לאחר הרשעת המבקש, על סמך הודאתו, בעבירת נשיאה והובלה של נשק ותחמושת – הוטל על המבקש עונש מאסר לתקופה של 17 חודשים.

בית המשפט קמא גזר על המבקש, בפסק דין מפורט ומנומק, עונש מאסר לתקופה של 17 חודשים. בא-כוח המבקש עתר כאמור לעיכוב ביצוע עונש המאסר, עד לדיון והכרעה בערעור שהוגש על ידו.

יאמר מיד כי, אילולא תקופת המאסר הקצרה באופן יחסי, הייתי נעתר לעתירת בא-כוח המשיבה ומורה על דחיית בקשת עיכוב הביצוע. בתי המשפט בישראל, ובייחוד בית משפט זה, מתייחסים בחומרה רבה בעת האחרונה לעבירות נשק – וזאת, בשים לב לריבוי אירועי האלימות והשימוש בנשק שהביאו לאובדן חיי אדם. יחד עם זאת, אינני יכול להתעלם מהעובדה שאנו נמצאים בפתחה של פגרת בתי המשפט ומדובר בעונש מאסר לתקופה לא ארוכה. היה ותדחה הבקשה – עלול המבקש למצוא עצמו מרצה את חלקו הגדול של העונש עוד בטרם יוכרע דינו.

אינני בא לקבוע שכל אימת שמדובר בתקופת מאסר לא ארוכה, יש להורות על עיכוב הביצוע, אך זהו שיקול אחד מיני שיקולים רבים שעל בית המשפט לבחון שעה שהוא מכריע בבקשה לעיכוב ביצוע. במקרה דנא מדובר בהסדר טיעון לפיו עתר בא-כוח המבקש להטלת עונש בעבודות שירות. לפיכך, גם אם סיכוי הערעור אינם גבוהים, לא ניתן לומר שהם אפסיים.

בנסיבות אלה, ובהינתן תקופת המאסר הלא ארוכה, ובשים לב לנסיבות שפורטו בבקשה, הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשה ולעכב את ביצוע רכיב המאסר בפועל בגזר הדין שהוטל עליו. כל התנאים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא יעמדו בעינם למעט עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.