ע"פ 4150/09 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן הלכה המתלוננת, קטינה כבת 15,

לישון במקלט בניין יחד עם אנשים נוספים, ביניהם המבקש. המבקש התיישב ליד המתלוננת ונגע בחזה למרות שסרבה. לאחר מכן אנס המבקש את המתלוננת תוך שהיא מבקשת ממנו להפסיק. לאחר מספר דקות הפסיק המבקש את מעשיו ועזב את המקלט.

2.

ביום 12.5.09 גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים א' שהם, י' שבח, ש' ברוך) את דינו של המבקש לשלוש שנות מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת. בית המשפט פירט את ניסיונותיו לאפשר למבקש להשתלב במרכז לטיפול בעברייני מין, ניסיונות שלא צלחו בשל חוסר שיתוף פעולה מצד המבקש. בית המשפט שקל את חומרת העבירה, את עברו הפלילי, את התסקירים שהוגשו בעניינו ואת תסקיר הקורבן שהוגש. כן הובא בחשבון גילו הצעיר של המבקש, כבן 17 בעת ביצוע העבירה. בית המשפט סירב לבקשת המבקש לעכב את ביצוע עונש המאסר בשל תקופת המאסר שנגזרה עליו וכישלונו של ההליך הטיפולי.

3.

המבקש הגיש ערעור על גזר הדין לבית משפט זה. בערעורו מפרט הוא, בין היתר, את נסיבותיו האישיות המצדיקות הקלה בעונשו, את נסיבות העבירה שלא כללו אלימות או איומים, ואת העובדה שחדל ממעשיו לבקשת המתלוננת. בד בבד הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר שנגזר עליו עד להכרעה בערעורו, היא הבקשה שבפני.

4.

בא-כוח המבקש טוען כי מדובר בבחור צעיר, קטין בזמן ביצוע העבירה, אשר לחובתו שני רישומים קודמים ללא הרשעה. לטענתו המאסר עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך כאשר כבר במעצרו חווה המבקש חוויות קשות מצד עצירים אחרים שגרמו לו לטראומה קשה. הסנגור מבקש כי ינתן למבקש למצות את זכות הערעור ולאפשר לו לעבור הליך טיפולי משמעותי. הסנגור הדגיש כי המבקש היה משוחרר למעלה משנה ושלושה חודשים ונתון בתנאים מגבילים אותם לא הפר. לטענתו לאורך כל תקופת הגשת התסקירים, עד לחודש מרץ, לא היתה טענה כנגד המבקש שהוא אינו משתף פעולה. בחודש מרץ לא הגיע המבקש לטיפול מאחר שאביו לא לקח אותו. שירות המבחן הרים מהר ידיים ולא נתן למבקש הזדמנות נוספת. הסנגור ביקש כי תינתן למבקש הזדמנות נוספת להשלמת ההליך הטיפולי, וטען כי בכלא ספק אם יינתן למבקש טיפול.

5.

בא-כוח המשיבה טען כי בית המשפט המחוזי נתן למבקש מספר הזדמנויות שלא נוצלו על ידו וקבע בשלב כלשהו שהטיפול נכשל. לטענתו, כל הפרמטרים לדחיית בקשה לעיכוב ביצוע עונש מתקיימים, מלבד גילו של המבקש. מדובר בעבירה חמורה ביותר של אינוס נערה בת 15, הוא מרצה כבר את עונשו, נגזרה עליו תקופת מאסר ארוכה. הפרקליט הדגיש את מסוכנותו של המבקש, אשר נמצאה אצלו סכין בזמן שהיה משוחרר בתיק זה. הסנגור ניסה להמעיט מחומרת המעשה וממסוכנות הסכין בציינו כי מדובר בסכין גילוח אותו החזיק בארנק.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ונתתי דעתי למכלול הטיעונים, ובעיקר גילו הצעיר של המבקש ומסכת חייו, כמו גם תסקיר הקורבן, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אך עם זאת יש לקבוע את הדיון בערעורו של המבקש בהקדם.

הלכת שוורץ מפרטת את הקריטריונים לפיהם תישקל בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(3) 769 (2000)). מלבד קטינותו של המבקש בעת ביצוע העבירה, בחינת הקריטריונים האחרים מובילה לדחיית בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע העונש. המבקש הורשע בעבירה חמורה שאף נסיבותיה חמורות ביותר. אינוס קטינה בת 15 אשר המבקש ניצל את מצוקתה ובעל אותה למרות סירובה הברור. תקופת המאסר שנגזרה על המבקש אינה קצרה והוא אף החל כבר בריצויה. מדובר בערעור על גזר הדין בלבד ולא על הכרעת הדין, ולבסוף יוזכר כי בעת שהיה משוחרר בתיק זה נמצאה אצל המבקש סכין, אשר בגינה הוטלה עליו התחייבות ללא הרשעה.

אמנם מדובר בקטין, אשר יש ליתן משקל רב לאפשרות שיקומו. עם זאת, ניתנה למבקש הזדמנות משמעותית לצעידה בתלם הטיפולי, הזדמנות אשר לא הוא ולא משפחתו השכילו לנצלה כראוי. לא נטען כי המבקש נכשל בשיתוף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, אלא כי לא עמד בדרישה בסיסית של התייצבות להליך הטיפולי. לפיכך סיכויי הערעור מוטלים בספק, אך בשל הסיכויים שעוד נותרו ובעיקר ובשל כך שמדובר בקטין אני סבורה כי יש לעשות מאמץ לשמוע את הערעור בהקדם.

אשר על כן הבקשה נדחית. המבקש ימשיך לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו. הדיון בערעורו של המבקש יקבע בהקדם.