פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
4231/10 - ד'
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יוחאי קרוואני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לשינוי תנאי שחרור
תאריך הישיבה:
י"ב באלול התש"ע
(22.8.10)
בשם המבקש:
עו"ד חיה מלול
בשם המשיבה:
עו"ד איילת קדוש
החלטה
א.
בקשה לשינוי תנאי השחרור של המבקש, כך שיבוטל מעצר הבית בשעות הלילה.
ב.
המבקש, יליד 1982, הורשע בבית המשפט המחוזי מרכז ביום 28.12.09, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות (סעיפים 333, 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977), על כך שבמסגרת ויכוח עם שכנו, דקר אותו המבקש בצווארו בסכין, וגרם לו לחתך עמוק עד שנזקק לטיפול רפואי ולתפרים. ביום 17.5.10 נגזר דינו של המבקש לעשרה חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי למתלונן. המבקש עירער על גזר הדין לבית משפט זה, ובהסכמה עוכב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור (החלטת השופט ג'ובראן, 6.6.10). עיקר ערעורו של המבקש נסב על כך ששירות המבחן המליץ שלא לגזור למבקש עונש מאסר מאחרי סורג ובריח, אלא להעדיף עונש חינוכי ושיקומי בדמות עבודות לתועלת הציבור. יצוין, כי במהלך משפטו היה המבקש במעצר משך כחודש, בהמשך שוחרר למעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני, ולאחר זאת הוקלו תנאיו, כך ששוחרר לבסוף בתנאים של מעצר בית באיזוק אלקטרוני בשעות הלילה (2200 – 0600) ופיקוח, תנאים השוררים עד היום. ביום 5.8.10 הגיש המבקש בקשה ליציאה לחופשה לאילת עם משפחתו, ובהסכמת המדינה אושרה היציאה לחופשה, בכפוף לקיומם של תנאי השחרור, לרבות המעצר בשעות הלילה (החלטה מיום 5.8.10). יצוין, כי ערעורו של המבקש לבית משפט זה נקבע לשמיעה ליום 24.11.10.
ג.
בבקשה עותר המבקש להזמנת תסקיר בעניינו, במטרה לבחון את האפשרות לפטור אותו מתנאי מעצר הבית הלילי. נטען, כי למבקש אין עבר פלילי קודם, וכי האירוע בגינו הורשע היה אירוע חריג ובודד. הוסף, כי מעצר הבית הלילי כיום הוא בבית המבקש, כך שהוא מצוי בקרבה למתלונן בהסכמה מזה כשנה, ללא כל הפרה, וכי במצטבר שוהה הוא בתנאים מגבילים מזה כשנה ושמונה חודשים ללא הפרות. הוסף, כי המבקש מצוי בקשר עם שירות המבחן ומשתתף בקבוצות טיפוליות. נאמר, כי היתה זו המלצת קצינת המבחן לבקש את ביטול מעצר הבית הלילי, כדי לתרום להליך הטיפולי. נטען, כי תנאי השחרור מכבידים מאוד על המבקש. בתגובת המשיבה נאמר, כי אין מקום להיעתר לבקשה בשלב זה.
ד.
המבקש "נתקע" בבוקר הדיון בפקקי תנועה, עקב חסימת כביש, כפי שמסרה באת כוחו. בהסכמה קוים הדיון בהיעדרו. באת כוחו עו"ד מלול הוסיפה לערר וטענה, כי בשעת לילה מאוחרת מעירים את המבקש לבדיקת נוכחות באיזוק האלקטרוני, והדבר מכביד עליו; הוא הפקיד ערובה ויציאתו מן הארץ מעוכבת, אין לו דרכון, ולכן אין חשש כי לא יגיע לדיון בערעור; וגם אין כל מגע בינו למתלונן חרף השכנות. נתבקש איפוא ביטול מעצר הבית הלילי.
ה.
עו"ד קדוש טענה למדינה כי אין חזקת החפות עומדת עוד למבקש, ואין סיבה לאפשר לו חופש גמור; ואשר לתסקיר, אין מקום להעמיס על שירות המבחן בעניין זה, מה גם שעד כה הסכימה המדינה להקלות שונות.
ו.
לאחר העיון איני רואה מקום להיעתר לבקשה ביסודה. אכן אין עומדת למבקש חזקת החפות; תנאי מעצר בית לילי אינו מכביד יתר על המידה, שכן מאפשר הוא הן יציאה לעבודה והן סידורים יומיומיים נחוצים. המסר שמשמיע הפיקוח שהיה ראוי
בטרם גזר הדין, בודאי יפה כוחו לאחריו. עם זאת אוסיף את אלה: ראשית, מי שלא הפר את תנאי מעצר הבית, וכנראה כך המבקש, רצוי שפניות אליו לוידוא קיומו של האיזוק האלקטרוני (הראויות כשלעצמן) ייעשו בשעות סבירות, למשל – במקרה דנא – בין 2200 ל-2330, ומכל מקום לא לאחר חצות (כנטען, ובהנחה שכך היה), כדי שתבוא מנוחת לילה ליגע. שנית, אין מקום להטריח את שירות המבחן העמוס בנושא המעצר הלילי; אך לא אמנע מאמור, הגם שאיני דן עתה בערעור העיקרי, כי הערת סגן הנשיא כספי בהכרעת הדין באשר לתסקיר, קרי, שאין מקובלת עליו הסכמה בין הצדדים שלא להזמין תסקיר – דבר שהוא בשיקול דעת בית המשפט - מקובלת עלי מאוד, בכל הכבוד. שלישית, נראה לי כי לקראת החגים הבאים עלינו לטובה ניתן להקל על המבקש במובן זה שבשני לילות ראש השנה, בערב סוכות ובערב שמחת תורה יהיה מעצר הבית הלילי מחצות ולא מ-2200, כדי לאפשר אירועי משפחה.
בכפוף לאמור איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום י"ג באלול
תש"ע (23.8.10).
ש ו פ ט