ע"פ 4233/98 סלמאן נבואני נ. מדינת ישראל

1.שני המערערים הורשעו בעבירות של סחר ויבוא סם מסוכן וכן בהחזקתו. המדובר בסם מסוכן מסוג הירואין במשקל של כשני קילוגרם, ובסם מסוכן מסוג חשיש במשקל כ28- קילוגרם.

על פי עובדות כתב האישום בהן הודו שני המערערים - בשלב הראשון המערער נבואני ואחר כך המערער סלמאן חביש - קשר המערער סלמאן חביש ( להלן: חביש ) קשר עם סוחר סמים לבנוני שהלה יסחור עמו בסמים מסוכנים וייבא עבורו סמים מסוכנים מלבנון לישראל. עוד סוכם בין השניים, שהעיסקה תעשה לגבי הסכמים בכמויות כאמור לעיל. המערער סלמאן נבואני ( להלן: נבואני ) שותף על ידי חביש בפרטי העיסקה הנ"ל.

לשם קידום העיסקה הנ"ל, הגיעו שני המערערים ביום 12.12.97 בשעות היום לקניון בקרית שמונה עם רכב פרטי בו נהג נבואני. בהיותם בקניון הנ"ל, פגשו המערערים את סוחר הסמים הלבנוני אשר סיפק להם את הסם המסוכן - הירואין וחשיש - בכמויות כנזכר לעיל. באותו יום נהג נבואני ברכב מירכא לקרית שמונה ובדרך חזרה, בהיותו נוהג ללא רישיון נהיגה תקף.

על פי הודאותיהם הורשעו המערערים בעבירות הסמים שנזכרו לעיל, ונבואני הורשע גם בנהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי.

2.נבואני נדון לעשר שנות מאסר בפועל ולשלוש שנות מאסר על תנאי, בתנאים אותם קבע בית המשפט וכן נפסל לעשר שנים מלהחזיק רישיון נהיגה החל מהמועד הקבוע בגזר הדין. כן הופעל בחופף מאסר על תנאי לתקופה של שישה חודשים, שאת תנאיו הפר. חביש נדון ל16- שנות מאסר, מהן 13 לריצוי בפועל ו3- שנים על תנאי, בתנאים אותם קבע בית המשפט. כן הופעל מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שהוטל עליו בגין עבירות סמים שאת תנאיהם הפר, וזאת באופן מצטבר לעונש המאסר בפועל שהוטל עליו. כן הורה בית המשפט על חילוט רכב מסוג פורד אשר המערערים עשו בו שימוש במהלך העבירות בהן הורשעו.

ערעור שני המערערים הוא על חומרת העונש שהוטל עליהם (ערעור נבואני בע"פ 938/99 וערעור חביש בע"פ 4233/99).

3.נבואני מערער גם על הרשעתו בדין, אך בערעור זה אין כל ממש. נבואני הורשע על סמך הודאתו, כשברור שהוא הבין היטב במה הוא מודה, כפי שצויין הדבר גם בפרוטוקול הדיון. אין כל טענה לאי הבנה מצידו במה הודה, ואין כל ראיה אשר תצדיק את זיכויו מהעבירות בהן הורשע. בא כוחו, עורך דין זיו, ציטט, לביסוס הערעור על ההרשעה, מספר אמירות שנאמרו במהלך הדיון בעניינו של חביש, לאחר שנבואני הורשע ודינו נגזר כשבעה חודשים קודם לכן. אלא שהדברים שנאמרו שם אינם מצדיקים מסקנה שנבואני כאילו הורשע בעבירות אשר הוא לא עברן. טיעונים אלה לעונש אין בהם להצדיק ביטול הרשעה המבוססת על הודייה ברורה בעובדות על ידי נבואני. אשר על כן, ערעור נבואני על הרשעתו נדחה בזה.

4.עיקר טענותיהם של המערערים לעונש הוא כנגד הפער בענישה, כפי שנקבע על ידי בית המשפט, בין העונש שהוטל על חביש לבין זה שהוטל על נבואני. בעוד וסניגורו של נבואני הדגיש את חלקו הקטן והמועט, לטענתו, של מרשו, אשר הצדיק פער ענישה גדול יותר על ידי הקלה בעונשו של נבואני; טענו סנגוריו של חביש שלא היתה הצדקה לפער בענישה בין שניהם, ולפחות לא היתה הצדקה לפער של שלוש שנים כפי שגזר בית המשפט המחוזי.

5.לדעתנו, אין להתערב בעונש המאסר בפועל שהוטל על כל אחד מהמערערים, 10 שנים על נבואני ו13- שנים על חביש. העבירות בהן הורשעו הן חמורות. מדובר על יבוא סם בכמות גדולה ביותר מלבנון לישראל, סחר בו והחזקתו. לנבואני יש הרשעות קודמות, כולל עבירות סמים בגינן אף ריצה בעבר עונש מאסר בפועל. בנסיבות אלה, על אף כל טענות סניגורו, העונש של 10 שנות מאסר אינו מצדיק התערבות. נראה לנו גם, שההבחנה בין נבואני וחביש וההחמרה עם האחרון, היתה מוצדקת בהתחשב בנימוקים הבאים: ראשית, חביש הוא שיזם את העיסקה, בא במגע עם סוחר הסמים הלבנוני וסיכם עמו את העיסקה. הצטרפות נבואני היתה בשלב מאוחר יותר, והוא פעל בהנחייתו של חביש. בנוסף, חביש עבר את העבירה כשהוא אסיר ברישיון, לאחר שנוכתה לו תקופת שליש ממאסר קודם לתקופה של 12 שנים אשר הוטל עליו בעבר בגין עבירת סמים. בנסיבות אלה, בדין החמיר בית המשפט בעונשו של חביש, והפער בענישה אותו קבע אינו מצדיק התערבות.

6.עם זאת, בעניין אחד נראה לנו שיש לבוא לקראתו של חביש. כזכור, המאסר על תנאי לשלוש שנים שהופעל הצטבר לעונש של שלוש עשרה שנים שהוטל עליו, כך שעליו לרצות 16 שנות מאסר. אם נזכור שבשל העבירות בהן הורשע הופקע שחרורו ברישיון ויהיה עליו להשלים תקופה של למעלה מארבע שנים בגין עונש מאסר קודם, יוצא שעליו לרצות תקופות מצטברות של מאסר לתקופה העולה על עשרים שנים. בהתחשב בנתון זה, הסכים בא כוח המדינה כי ניתן להקל עם חביש על ידי כך שחלק מתקופת שלוש השנים שהופעלו יהיה חופף ורק חלקו מצטבר. אכן, בעניין זה ניתן וראוי להקל על חביש. בהתחשב בכלל הנסיבות, אנו מחליטים שמתוך שלוש שנים אלה תהיה תקופה של שנתיים חופפת את עונש המאסר ל13- שנים ותקופה של שנה תהיה מצטברת, כך שעונש המאסר הכולל אשר על חביש יהיה לרצות בגין הרשעתו בעבירות שבתיק זה, יהיה 14 שנים במקום 16 שנים. כל יתר חלקי גזר הדין שהוטל על שני המערערים ישארו בעינם.

7.על סמך כל האמור לעיל, נדחה ערעורו של נבואני על שני חלקיו, וערעורו של חביש מתקבל כאמור בפיסקה הקודמת.