ע"פ 4267/98 חאדר עניסי נ. מדינת ישראל

המערערים הורשעו לאחר שבשלב מסויים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן. המערער מס' 1 הורשע בנסיון לחבלה חמורה, התפרצות לבניין וגניבה מתוכו, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו ומסירת ידיעות כוזבות על שתי העבירות הללו. בגין כל אלה הוטלו עליו שש וחצי שנות מאסר מהן 3.5 לריצוי בפועל. כן נפסל מהחזקת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים.

המערער מס' 2 הורשע בעבירות של איומים והתפרצות לבניין ב4- מקרים וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הוטלו עליו 4 שנות מאסר מהן שנתיים לריצוי בפועל. כן הופעל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן חודשיים.

המערער מס' 3 הורשע בהתפרצות לבניין וגניבה ב4- מקרים וכן בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הוטלו עליו שלוש שנות מאסר מהן שנה לריצוי בפועל. על כל המערערים הוטל עונש כספי בסך 20,000 ש"ח וכן חיוב לחתום על התחייבות על סך 25,000 ש"ח להמנע מעבירות מסוג התנאי.

הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. מר מרוז הדגיש את נתוניהם האישיים של כל אחד מהמערערים ובהם העדר עבר פלילי למערער מס' 3, פעילותו הציבורית של מערער מס' 2 והזמן הרב שעבר מאז ביצע המערער מס' 1 את האחרונה שבעבירותיו. כל אלה נלקחו בחשבון על-ידי בית המשפט המחוזי כמו גם המלצות שרות המבחן. העונש שהוטל על המערערים אינו חמור ואינו סוטה ממדיניות הענישה. הוא אינו מצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

הערעורים נדחים.