ע"פ 4267/98 חאדר עניסי נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע ריצוי תקופת מאסר שהוטל על המבקש 3 - מוסטפא - שנדון לשלושה שנות מאסר, מתוכן שנה אחת מאסר בפועל. כמו כן מתייחסת הבקשה לדחיית תשלום הקנס הכספי בסך 20,000 ש"ח (בפריסה ל10- תשלומים), שהושת על כל אחד משלושת המבקשים.

הבקשה מוגשת במסגרת ערעור על חומרת העונש. המבקשים הורשעו על פי הודאתם לאחר שנשמע חלק מן הראיות. העבירות בהן הורשעו הן עבירות של פריצה וגניבה בצורה מתוכננת ושיטתית, כאשר, כלשון השופט קמא: "הוסיפו חטא על פשע בבריחתם בנהיגה פרועה ומסוכנת ובאורח חסר מעצורים, וכאשר המבקש 1 אף הגיע לכדי ניסיון לחבלה חמורה בשוטר".

אתחיל בקנס - בא כוח המשיבה הסכים ברוב הגינותו לכך שהקנס ישולם לאחר שהמבקשים ישוחררו מן הכלא, ואכן יש מקום לכך, שכן המבקשים, בעלי משפחות ומפרנסיהן, אינם יכולים לעמוד בתשלום הקנס במהלך מאסרם, ובני משפחותיהם, אף הם אינם יכולים לעמוד בנטל זה בהעדר מפרנסיהם.

אשר לעונש המאסר בפועל שהושת על מבקש 3, הדגיש הסניגור המלומד בכתב ובעל-פה את עברו הנורמטיבי לחלוטין, ללא הרשעות קודמות, את המצוקה הכלכלית בה היה שרוי, את היגררותו אחר האחרים ואת ערעור אישיותו לאחר הסתבכותו. כמו כן, התייחס הוא להמלצת שירות המבחן שלא להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.

לא מצאתי בנימוקים שהעלה הסניגור המלומד בסיס והצדקה להתערב בהחלטה שדחתה את עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל. המעשים שנעשו חמורים ונפשעים הם ופוגעים בחיים הסדירים של החברה ויחידיה. הם מסכנים את רכושם, ביטחונם ושלוותם, מסכנים את הסדר הטוב ונותנים לעצמם דרור לפגוע באחרים לצורכיהם הם. גם אם מעשים אלו, שבגינם הורשע המבקש 3 נעשו על ידו בפעם הראשונה, עליו לשאת בגינם בעונש שיהיה בו כדי להרתיע אותו ואחרים לבל יקלו ראש במה שמצפה להם אם יורשעו כאמור. המדיניות הראויה הנקוטה בידי בית משפט זה הוא הטלת מאסר בפועל בגין עבירות מסוג זה, כפי שבוצעו במקרה דנן. לפיכך, לא יהא זה נכון לעכב את ביצוע העונש עד לשמיעת הערעור. עם זאת, ממליצה אני לקבוע את שמיעתו בהקדם האפשרי.

אשר על כן, נדחית בקשת עיכוב ביצוע עונש המאסר של מבקש 3. לעומת זאת מתקבלת הבקשה לעניין דחיית תשלום הקנס שהושת על שלושת מבקשים, במובן זה שהקנס ישולם על ידם ב10- תשלומים חודשיים שווים ורצופים שיחלו 3 חודשים לאחר שחרור כל אחד מהם ממאסרו.