ע"פ 4278/07 חבקה עלי נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות הריגה, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח, נהיגה במהירות מופרזת ובמהירות בלתי סבירה, סטיה מנתיב נסיעה ושימוש ברכב ללא רשות. כל זאת, בהתייחס לתאונת דרכים קטלנית

מיום 3.4.06 סמוך ל-22:00 בלילה. אותה שעה נהג המערער במכוניתו של אביו, מבלי רשותו של אביו ומבלי שהוא מורשה לנהיגה.

יחד עמו היו כמאל רמדאן ז"ל, שהיה אותה שעה בן שש עשרה, אחיו של המערער, לואי בן החמש עשרה, ושני צעירים נוספים בני שבע עשרה. המערער נהג את מכוניתו בכביש הגישה לג'ת במהירות של 108 קמ"ש , כשמהירות הנסיעה המותרת הינה 80 קמ"ש . באחת מעקומות הכביש סטה עם המכונית ימינה, המכונית נפלה לתעלה בצידי הכביש ובהמשך התנגשה בצלע ההר.

כתוצאה מהתאונה נהרג בו במקום המנוח כמאל ז"ל בן השש עשרה, ונפצעו ארבעת הצעירים הנוספים שבמכונית, ובהם המערער. לאחד מהצעירים נגרמה טראומה רב מערכתית, בעקבותיה אושפז חודשיים בבית החולים רמב"ם ומשם הועבר לשיקום בבית החולים לוינשטיין. אחיו של המערער וצעיר נוסף שהיו במכונית נפצעו קשה.

2.

המערער הודה בפתח משפטו בביצוע המעשים והעבירות שיוחסו לו והורשע בכל אותן העבירות שפורטו בפתח הדברים לעיל. ביום 8.5.07 נגזר עונשו לשלוש שנות מאסר בפועל, לשנתיים מאסר על תנאי, לפסילה מקבלת רישיון נהיגה למשך 15 שנים ולקנס בסכום של 30,000 ש"ח.

ביום 15.5.07 הגיש המערער לבית משפט זה את ערעורו כנגד מידת עונשו, ובבקשה זו שבפני עותר הוא לעיכוב תחילת ביצוע עונש המאסר בפועל עד לתום הדיון בערעור.

בנימוקי הערעור ובעת הטיעון בבקשה זו לא חלק הסניגור המלומד, עורך דין עאמר, על כך כי אכן דין היה שבין מרכיבי ענישתו של המערער יכלל גם עונש מאסר של ממש לריצוי בפועל. עיקר טענותיו שבערעור הינן כנגד אורך תקופת המאסר, שלוש שנים, שנגזרה עליו. לטענתו, המדובר במערער צעיר בן תשע עשרה שנים, ללא עבר פלילי, שהודה והביע חרטה עמוקה על מעשיו ואך לפני כחודש התגייס לשרות סדיר בצבא.

בנסיבות אלה, כך הטענה, צודק יהיה לאפשר לו להשלים תהליך קליטתו בשרות הצבאי ולהמתין בריצוי המאסר עד לאחר שייפסק הדין לגופו של הערעור שהגיש על מידת עונשו.

3.

דין הבקשה להידחות. עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, שלושים ושישה חודשים, איננו קל, אולם על פני הדברים רחוק הוא ממיצוי הדין עם המערער.

הדברים ייבחנו לגופם בעת שיידון הערעור, ברם אין חולק כי נוכח חומרת הדברים והמעשים בהם הורשע המערער, אין מנוס מהכללת רכיב מאסר של ממש בין מרכיבי עונשו. בהינתן תקופת המאסר, שלוש שנים, ומיקוד הטענות שבערעור להיקף הדברים שפורט לעיל – אין עניינו של המערער נמנה על אותם המקרים בהם ייעתר בית המשפט שלערעור לבקשת מערער לעיכוב עונש המאסר.

לאור זאת, אני דוחה את הבקשה ומורה כי המערער יתייצב לתחילת ריצוי מאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 27.5.07 עד השעה 10:00.