ע"פ 428/16 ע"פ 428/16

הערעור שלפנינו נסב על החלטת בית המשפט המחוזי, שסירב לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוג הנאשם (המשיב 2) בתיק שלפנינו.

לדברי הסנגוריה, הנאשם – שלו מונו בשלבים השונים ארבעה סנגורים שונים – אינו משתף פעולה עם סנגוריו שאינם יכולים לבצע כל פעולה מטעמו, ואף אוסר עליהם לבצע כל פעולה משפטית בשמו. משכך נבצר מהסנגור לסייע לנאשם, כמו גם לבית המשפט, בקידום ההליך בכל היבט שהוא.

המדינה מצידה סברה כי אין לשחרר את הסנגוריה מייצוג, אף אם יוגבל לנוכחות גרידא ולמעקב אחר התנהלות המשפט.

שמענו את דברי הנאשם, ושוכנענו – בכפוף לאמור להלן – כי הנאשם עומד בנחישות על רצונו שלא להיות מיוצג. זאת, גם לאחר שהסברנו לו כי בעתיד לא תשמע מפיו כל טענה בדבר פגם בהליך בעטיו של אי הייצוג.

בנסיבות אלו מצאנו – על רקע התשתית הנורמטיבית שנקבעה על ידי בית משפט זה בין היתר בע"פ 7335/05 הסנגוריה הציבורית מחוז נצרת נ' מדינת ישראל (15.9.2005) – כי אין עילה לכפות על הסנגוריה הציבורית להמשיך בייצוגו של הנאשם.

נדגיש, כי ניתן להבין את החלטת בית המשפט המחוזי, שעשה כל מאמץ על מנת לסייע בשמירת זכויותיו של הנאשם. מאידך – ולאחר שעיינו בפרוטוקול הישיבה מיום 14.7.2016 – ניתן להבין גם את מצוקת הסנגור עקב המצב שנוצר.

ברוח נסיונות אלה של בית המשפט המחוזי הנכבד, איננו מורים על שחרורה של הסנגוריה הציבורית מייצוג לאלתר, שמא על רקע הערותינו בדיון היום יימלך הנאשם בדעתו וייאות לשתף פעולה עם הסנגוריה.

המשך דיוני ההוכחות קבוע ליום המחרת. ככל שהנאשם יעמוד על דרישתו שלא להיות מיוצג גם בפתח דיון ההוכחות מחר, יורה בית המשפט המחוזי על שחרור הסנגוריה הציבורית מייצוג, כאשר מובהר בזה כי בנסיבות העניין לא יהיה בהעדר ייצוגו של הנאשם על ידי עורך דין כדי להפר את חובות בית המשפט על פי דין, על כל תוצאותיה של מסקנה זו ( שם , בפסקה 8).