ע"פ 4505/18 פלוני נ. מדינת ישראל

זהו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ב' שגיא ) מיום 7.6.2018 בת"פ 14615-04-17 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין פורטו בפסק דין שבו דחיתי ערעור על החלטה קודמת הדוחה בקשה שהגיש המערער לפסילת המותב (ע"פ 318/18 פלוני נ' מדינת ישראל (10.1.2018); בקשה לעיון חוזר נדחתה ביום 20.3.2018). על כן, אדרש לדברים אך בתמצית. נגד המערער ושניים נוספים הוגש כתב אישום המונה עשרות אישומים והמייחס להם ביצוע שורה של עבירות פליליות כלפי גורמים במערכת הרווחה ובבתי משפט שהיו מעורבים בטיפול בסכסוכים בין הורים על משמורת ילדיהם. כעולה מכתב האישום, המערער והנאשמים הנוספים בפרשה הפעילו מערך אתרי אינטרנט ודפים שונים ברשת החברתית "פייסבוק" שבהם פרסמו תכנים בוטים, מכפישים ומבזים הנוגעים לעובדי הציבור ולמתלוננים נוספים.

2.

התיק נקבע לדיון לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ב' שגיא ). יממה לפני דיון ההוכחות שנקבע ליום 7.6.2018 הגיש המערער בקשה שנייה לפסילת המותב, וזו נדחתה בהחלטה שניתנה במהלך הדיון שהתקיים למחרת. בפתח הדברים ציין בית המשפט כי חלק מנימוקי הפסלות המפורטים בבקשה הועלו גם במסגרת אחת התלונות שהגיש המערער לנציב תלונות הציבור על שופטים, שטרם הוכרעה. כמו כן, ציין בית המשפט כי הבקשה מנוסחת בלשון בוטה ביותר. לגופן של טענות המערער נקבע כי אין בהן כדי לבסס עילה לפסילת המותב. בית המשפט קבע כי העובדה שהשתתף במושב מקצועי במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת בשנת 2017 שבו נטלה חלק אחת מעדות התביעה בתיק, אין בה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. נפסק כי בין המותב ובין עדת התביעה לא התקיים שיח כלשהו לפני או אחרי המושב המקצועי. בית המשפט הבהיר כי עיון בכתב האישום מעלה כי ברשימת נפגעי העבירה מפורטים גורמים רבים, ובהם עשרות שופטים, אשר ניתן להניח כי במהלך ניהול ההליך הוא עשוי להיפגש עמם במסגרות שונות. אולם, כך נכתב "ברור כי לא יהיה שיח ביני לבין אותם גורמים על התיק, על עובדותיו, ומכאן שאין כל רלוונטיות לעצם הנוכחות המשותפת תחת אותה אכסניה". עוד נדחו הטענות כי יש לפסול את המותב על רקע שתי עבירות של נהיגה במהירות שביצע, או לנוכח החלטתו להורות על שמיעת ההוכחות בתיק חרף קיומן של בקשות תלויות ועומדות בעניין קבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. נפסק כי לאחר שחלפה כשנה ממועד הגשת כתב האישום, ושעה שהנאשמת 1 בפרשה מצויה במעצר, יש לבית המשפט חובה לקדם את ההליך. בהקשר זה הוסיף בית המשפט כי הוא נעתר מעת לעת לבקשות ההגנה והורה על ביטול של ישיבות הוכחות מטעמים הקשורים בקבלת חומרי חקירה, כך שאין בהתנהלותו כדי ללמד על כך שדעתו "נעולה" לכאורה. לבסוף, נדחתה הטענה כי גם בעניינו של המותב התפרסמו פרסומים שונים במסגרת הפרשה מושא כתב האישום, ומשכך המשך ישיבתו בדין פוגעת במראית פני הצדק. בית המשפט פסק כי אין בטענה ממש וכי טענה דומה נדחתה על ידו בבקשת הפסלות הקודמת שהגיש.

על יסוד האמור, נדחתה הבקשה. בהינתן העובדה שהתיק מצוי בשלב ההוכחות, לא ראה בית המשפט להורות על עיכוב ההליך עד להכרעה בערעור.

3.

מכאן הערעור שלפניי. המערער, שאינו מיוצג בערעור זה, מציין כי בית המשפט הורה על שמיעת העדים הרלוונטיים לעניינו, וזאת למרות שההגנה הודיעה כי טרם קיבלה לידיה את מלוא חומרי החקירה הנוגעים לעניין וכי בקשה שהגיש המערער לקבלת חומרי חקירה עודנה תלויה ועומדת בפני מותב אחר. עוד מציין המערער כי בדיון שהתקיים לאחר דחיית בקשת הפסלות לא התיר המותב להגנה להציג בפני העדים שאלות רלוונטיות. כמו כן, שב המערער על טענותיו בפני בית משפט קמא: כי המותב השתתף במושב מקצועי בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשנת 2017 שבו נכחה אחת המתלוננות בתיק; כי שמו של המותב נזכר בפרסומים שונים בפרשה מושא כתב האישום; וכי המותב הועמד לדין בגין עבירות תנועה, ועניינו נסגר לימים ב"הסדר מקל" כדברי המערער. בכל אלה יש לדעת המערער כדי להצדיק את פסילת המותב. עוד טוען המערער כי באותו כנס באילת נצפה המותב בנוכחות ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, שעשוי אף הוא להידרש להעיד בהליך. לבסוף, נטען כי בית המשפט נמנע מלברר טענת סמכות עניינית שהועלתה על ידי המערער, וזאת לגישתו מטעמים לא עניינים.

4.

לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. ככל שהמערער מבקש להשיג על החלטות דיוניות שונות שעניינן מועדי קיום חקירות העדים, אופן ניהול החקירות ושאלת הסמכות העניינית – הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה לכך והדרך פתוחה בפני המערער להשיג על ההחלטות האמורות בהתאם למסלולי ההשגה הקבועים בדין ( ע"פ 2936/18 גריב נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (22.4.2018)). כמו כן, איני סבורה כי יש בטענות שמעלה המערער והנוגעות להשתתפות המותב בכנס לשכת עורכי הדין באילת בשנת 2017, כדי לבסס עילה לפסילתו. כפי שציין בית המשפט בהחלטתו, פרט לעצם ההשתתפות באותו מושב מקצועי, אין לו כל קשר עם עדת התביעה הרלוונטית והוא הדגיש כי אין בינו ובין עדים פוטנציאליים בתיק כל שיח בנושאים הנוגעים לתיק. לכך יש להוסיף, כי הטענה הנוגעת להשתתפות המותב בכנס הועלתה בשיהוי ניכר – טעם המצדיק אף הוא את דחייתה ( ע"פ 1379/18 עמבר נ' מדינת ישאל , פסקה 7 (18.2.2018)). הוא הדין באשר לטענות הנוגעות לפרסומים שונים בפרשה מושא כתב האישום שבהם נזכר שמו של המותב. טענות אלו שאף הן הועלו בשיהוי נדונו ונדחו על ידי בפסק הדין שניתן בערעור הפסלות הקודם שהגיש המערער. ולבסוף, טענות המערער בעניין עבירות התנועה של המותב נטענו באורח כללי ומבלי לפרט כיצד יש בהן כדי לבסס עילה לפסילתו מלדון בתיק דנן.

אשר על כן, הערעור נדחה.