פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"פ
4600/11
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערער:
איתי שוורץ
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של רשם בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מ' בר-עם)
מיום 6.6.11 בתיק 54260-05-11
בשם המערער:
עו"ד ערן שגב
החלטה
1.
הערעור שבפניי הוגש על החלטה של רשם בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט מ' בר-עם) שלא להאריך מועד להגשתו של ערעור פלילי על הכרעת דין וגזר דין שניתנו בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. נאמר מיד, כי דינו של הערעור להידחות על הסף משום שהסמכות לדון בו נתונה בידי שופט של בית המשפט המחוזי בירושלים.
2.
המערער הורשע ביום 10.1.11 בבית המשפט לתעבורה, בעקבות הודאתו, בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בהמשך להרשעה נגזר דינו של המערער בו ביום ונקבע כי רשיון הנהיגה שלו ייפסל לתקופה של 23 חודשים בצירוף פסילה על תנאי ובתוספת קנס. ביום 31.5.11 הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ועימה הודעת ערעור. הבקשה להארכת מועד הוכרעה על ידי כבוד הרשם (השופט מ' בר-עם), שהחליט לדחותה. ההחלטה ניתנה ביום 6.6.11. בעקבות זאת הוגש לבית משפט זה, ביום 19.6.11, ערעור על החלטתו של כבוד הרשם.
3.
כאמור, הסמכות לדון בערעור נתונה בידי שופט של בית המשפט המחוזי. זאת, משום שהחלטתו של כבוד הרשם אינה מסווגת כ"פסק דין" אלא כ"החלטה אחרת". מדובר, כזכור, בהחלטה שלא להאריך מועד להגשתו של ערעור על פסק דין שניתן בבית משפט השלום. אומנם, החלטה שלא להאריך מועד להגשתו של ערעור מסיימת למעשה את הליך הערעור ומבחינה זו יש לה מאפיין של פסק דין. ברם, המסורת המשפטית הנוהגת זה שנים היא לסווג החלטה כזו כ"החלטה אחרת" (למשל, רע"א 8259/02 ארבל נ' ברק (לא פורסם, 10.12.02); רע"א 6617/04 לוי נ' אבני מזרחי ביצוע עבודות בניה ואספקת חומרי בניין בע"מ (לא פורסם, 4.8.04); רע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן-אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (לא פורסם, 13.7.08), פיסקה 13). אין סיבה לסטייה מן הנוהג הוותיק. על כן, הסמכות לדון בערעור על החלטתו של הרשם, נתונה, כאמור, בידי שופט של בית המשפט המחוזי בו מכהן הרשם: סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.
4.
לפיכך, נדחה הערעור על הסף.
ניתנה היום, כ"ב בסיון התשע"א (24.6.11).
ש ו פ ט