ע"פ 467/09 עמרי זילברמן נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע בעבירות של הריגה, נהיגה במהירות העולה על המותר, סטיה מנתיב נסיעה ועקיפה בתוך צומת. בעקבות הרשעתו גזר עליו בית המשפט המחוזי בירושלים את העונשים הבאים: 42 חודשי מאסר לריצוי בפועל; שלוש שנות מאסר על תנאי; 15 שנות פסילה מעת השחרור מהכלא; וכן קנס בסך 1000 ש"ח. נוסף על כך חויב המערער בתשלום פיצוי בסך 50,000 ש"ח. המערער הגיש ערעור לבית משפט זה ובו הוא משיג הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בד בבד עם הגשת הערעור עתר המערער לעיכוב ביצוע של עונש המאסר ושל הפיצוי. בקשה זו היא הבקשה שלפניי.

2.

המערער הינו יליד שנת 1988. ביום 12.5.06 הוא נהג בכלי רכב כשלצידו יושב חברו ליאור שריקי ז"ל. המערער נהג ברכב בכביש ירושלים-מעלה אדומים.

הוא הגיע לקרבת צומת מסוים. בצומת שלושה נתיבים: אחד שמיועד לפניה ימינה, אחד לנסיעה ישרה ואחד לצורך פניה שמאלה. לפני הרכב בו נהג המערער נמצאו שלושה כלי רכב. המערער נסע במהירות גבוהה. בסמוך לצומת החל המערער לעקוף מצד שמאל שניים מכלי רכב שנסעו לפניו. העקיפה נעשתה בנתיב המיועד לפניה שמאלה בלבד. על מנת למנוע התנגשות באחד מכלי הרכב ניסה המערער לבלום את הרכב בו נהג, תוך שהיטה את ההגה לכיוון ימין במטרה לחזור לנתיב האמצעי. תוך כדי כך איבד המערער את השליטה ברכבו, סטה לצד ימין והתנגש במעקה בטיחות שנמצא על המדרכה הימנית. מעקה הבטיחות חדר לתוך הרכב וגרם למותו של ליאור שריקי ז"ל. כאמור, המערער הורשע, בין היתר, בעבירת הריגה.

3.

הסנגור המלומד טען בפניי, כי אפילו אם לא תצלח דרכו של המערער בערעור על הכרעת הדין באופן מלא, הרי קיים סיכוי טוב שתחת הרשעה בעבירה של הריגה תבוא הרשעה בגרם מוות ברשלנות. אינני רואה לנכון להתייחס לסוגיה של סיכויי הערעור מעבר לאמירה, כי נראה לי שאין מדובר במקרה בו נראה על פני הדברים שסיכויי הערעור גבוהים ביותר. נראה לי שבמקרה זה, כפי דרכי במקרים אחרים של בקשות לעיכוב ביצוע, יש להתמקד בעניין אורך תקופת המאסר. ברור, כי אין מדובר בתקופת מאסר קצרה, רחוק מכך. העובדה שמדובר בתקופת מאסר שאיננה קצרה וכאשר על פני הדברים לא נראה סיכוי ממשי לזיכוי מלא, מובילה בדרך כלל לאי עיכוב ביצועו של עונש מאסר לריצוי בפועל אלא בנסיבות מיוחדות.

4.

נטען לפניי, כי יש לעכב את ביצוע המאסר בשל העובדה שכיום משרת המערער בצה"ל, כי הוא חייל מצטיין וכי בשל מצבו עקב התאונה הוא פטור מלישון בבסיס הצבאי בו הוא משרת. נתתי דעתי לטיעון זה אך לא מצאתי שיש בו כדי להצדיק עיכוב ביצוע. למרבה הצער, מקרה זה אינו שונה ממקרים רבים אחרים בהם מדובר בעבריין תנועה שמוגדר כאדם נורמטיבי וחסר עבר פלילי. גם במקרים כאלה הנטייה היא שלא להורות על עיכוב ביצוע מקום שהושת עונש מאסר לתקופה ממשית שאינה קצרה.

5.

אשר כן, איני רואה לנכון ליתן עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור, אף לא לגבי הפיצוי. המערער יתייצב לריצוי העונש במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בירושלים ביום 8.2.09, לא יאוחר מהשעה 10.