רע"א 2623/14 סעדה גואנה מיטרי נ. עו"ד עלס דוברונסקי

1.

ביום 4.12.2013 נערכה בפני בית משפט קמא ישיבת סיכומים בעל פה.

ביום 24.12.2013 הומצא לצדדים הפרוטוקול המתומלל של ישיבת הסיכומים.

ביום 30.12.2013 עלה פרוטוקול ישיבת הסיכומים למערכת "נט המשפט".

ביום 5.1.2014 נתן בית משפט קמא את פסק דינו.

2.

בבקשה שבפני, האוחזת 17 עמודים ונספחים לרוב, מלינים המבקשים על כך שבית משפט קמא נתן את פסק דינו טרם חלפו עשרת הימים מאז שעלה תמלול פרוטוקול ההקלטה למערכת "נט המשפט". זאת, בניגוד לסעיף 68א(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) המאפשר לבעל דין לעתור לתיקון רישום בפרוטוקול תוך 10 ימים.

לטענת המבקשים – הגורסים בבקשתם כי ענייננו ב"מקרה קיצוני וחריג" – בפרוטוקול נפלו 195 טעויות, אך בית משפט קמא התיר תיקון של 52 טעויות בלבד, 127 במספר לא אושרו מאחר שלשיטת בית המשפט מדובר ב"שגיאות הקלדה חסרות מהות" ש"אין בהם כדי לשבש את קריאת הפרוטוקול", ו-16 תיקונים לא אושרו מאחר שבית משפט קמא קבע כי לדברים אין זכר בהקלטת הדיון ומדובר בהוספת דברים שכלל לא נאמרו במהלך הסיכומים ועל כן "ברור שאינם מופיעים בהקלטה".

לא למותר לציין, כי בית משפט עצמו תיקן ביוזמתו את תמליל הישיבה טרם העלאתו לנט המשפט, 128 תיקונים במספר, כפי שעולה מהטבלה שטרחו המבקשים לערוך ובה פירטו כל תיקון ותיקון.

המבקשים עותרים לכך שבית משפט זה יתיר את כל התיקונים שנתבקשו ויטמיע אותם בפרוטוקול המתומלל.

3.

דין הבקשה להדחות, ללא צורך בתגובה.

סעיף 68 לחוק בתי המשפט קובע כלהלן:

ניהול פרוטוקול

ניהול פר

68 א.(א) בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, "דיון מקדמי" – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

(ב) בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

(ג) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

(ד) בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול .

(ה) כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

(ו) הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

במקרה דנן, חלפו 10 ימים מאז נמסר תמלול הפרוטוקול למבקשים ועד למתן פסק הדין, ודי בכך כדי לדחות את טענתם. לא למותר לציין כי המבקשים הגישו לבית משפט קמא בקשה להארכת מועד לתיקון הפרוטוקול, בה נטען כי לשיטתם אין מקום להיצמד לדרישת החוק הקובעת כי בקשה לתיקון פרוטוקול תוגש תוך 10 ימים. מבלי להידרש לנימוקי הבקשה להארכת מועד, הרי שעצם הגשתה מעידה על כך שהמבקשים הבינו היטב כי אחרו את המועד על פי הוראת סעיף 68א(ד).

[במאמר מוסגר אציין כי דיונים רבים מתנהלים בבתי המשפט בהקלטות, ותמלילי ההקלטות נמסרים לצדדים כחלוף מספר ימים לאחר השקלוט והתימלול, כך שאת מניין 10 הימים הקבוע בסעיף 68א(ד) יש למנות החל מיום המצאת התמליל. זאת, להבדיל מהקלטה "פרטית" לגביה חל סעיף 68ב לחוק בתי המשפט הקובע כלהלן:

הקלטת דיון

הקלטת

68 ב.

(א) ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

(ב) הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

(ג) הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון .

ס עיף זה עניינו בהקלטה שנעשית על חשבון בעל דין ולצרכיו של בעל הדין, כאשר ההקלטה או התמלול שלה אינם נחשבים לפרוטוקול " אלא להיפך, הכלל הוא שבמקביל נערך פרוטוקול על ידי בית המשפט" (ת.א. (שלום ת"א) 19127-11-11 אלמוג (כ.ד.א.י) בע"מ נ' גזית הנדסה וניהול פ.ד. בע"מ

(26.2.2014)).

4.

ועיקרו של דבר.

איני סבור כי ניתן להסיק מהוראת סעיף 68א לחוק בתי המשפט, כי על בית משפט להמתין 10 ימים עד לאחר כל ישיבה לצורך מתן החלטה או פסק דין, כפי שנטען על ידי המבקשים. אדרבא, למערכת המשפט ולצרכניה אינטרס כי פסקי דין יינתנו על אתר או תוך זמן קצר לאחר תום הראיות או לאחר שמיעת הסיכומים, וככל שבית המשפט גם שומע סיכומים בעל פה בתום שמיעת הראיות או תוך זמן קצר לאחר מכן, הרי זה משובח.

ובכלל, אני מתקשה להבין את תרעומתם של המבקשים על כך שבית משפט קמא נתן פסק דינו תוך 30 יום לאחר שמיעת הסיכומים בעל פה, כאשר הדברים טריים בזכרונו, ושמא אף ערך תרשומת פנימית שעה שהצדדים סיכמו בפניו בעל פה. הצגת הדברים על ידי המבקשים, כאילו בית המשפט נתן פסק דינו תוך 4 ימי עבודה בלבד מאז הסיכומים – וגם בכך איני רואה כל פגם – היא הצגה מעוותת של הדברים, באשר יש להבחין בין מועד עליית הפרוטוקול למערכת "נט המשפט", לבין המועד בו נשמעו הסיכומים.

טענה דומה לזו שהעלו המבקשים כבר נדחתה בבית משפט זה (ולמען הגילוי הנאות אציין כי השופט בערכאה הדיונית באותו מקרה היה הח"מ):

"המשיבות סבורות כי בית המשפט קמא פגע בזכותן להתגונן כהלכה בכך שכתב את פסק דינו מבלי שפרוטוקול הדיון היה ברשותו, שכן גרסתן לא עמדה בפניו. לטענה זו של המשיבות השיב בית המשפט קמא בהחלטתו לעיכוב ביצוע פסק-דינו: 'אומר בקצרה כי הצדדים עצמם סיכמו על אתר, עוד לפני שהפרוטוקול היה בפניהם, ואיני רואה מניעה כי גם בית המשפט יתן פסק דינו בעוד רישומם של הדברים עדיין 'טרי' בזיכרונו וברישומיו, מבלי להמתין לפרוטוקול המודפס '. דברים אלה מקובלים עלי ולא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט קמא ליתן פסק-דינו במהירות הראויה" (ע"א 6129/04 טרטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

בפסקה 5 (5.12.2005)).

(וכן השוו ע"פ 467/09 זילברמן נ' מדינת ישראל (9.3.2010) שם ניתן פסק הדין חודשיים לאחר הדיון מבלי שנרשם כלל פרוטוקול).

קל וחומר במקרה דנן, שענייננו בישיבת סיכומים, וכאשר תמליל הישיבה עמד בפני בית משפט קמא כבר ביום 24.12.2013, עשרה ימים טרם מתן פסק הדין. ואם צריכים המבקשים ראיה לכך שהתמליל עמד בפני בית המשפט קמא בבואו לכתוב את פסק דינו – על אף שמן הסתם הדברים היו טריים בזכרונו – העובדה שבית משפט קמא הכניס 128 תיקונים בתמליל מדברת בעד עצמה.

5.

אציין כי המבקשים התרעמו בבקשתם על כך שבית משפט תיקן ביוזמתו פרוטוקולים קודמים, וגם בנקודה זו אני מתקשה להבין את תרעומתם. כשלעצמי, אין לי אלא להביע הערכתי לחריצותו המופלגת של בית משפט קמא, שטרח ובדק ותיקן ביוזמתו את תמלילי ההקלטות, כפי שעולה, בין היתר, מנספח 6 לבקשה.

6.

המבקשים אף הלינו על כך שבחמשה דיוני קדם משפט שנערכו בפני בית משפט קמא, לא נכחה קלדנית מטעם בית המשפט והפרוטוקולים נרשמו על ידי השופט יפרח בעצמו.

גם כאן, אין לי אלא להביע הערכתי לשופט יפרח, על כך שלא ביטל זמנם של הצדדים ולא ביטל ישיבה עקב היעדרותה של קלדנית, אלא נטל המקלדת לידו. אף אני "חטאתי" בהקלדה ביושבי בערכאות הדיוניות בהיעדר קלדנית זמינה, ומעולם לא הלין בעל דין על כך, נהפוך הוא. ככל שסברו המבקשים כי במסגרת דיוני קדם המשפט לא נכללו בפרוטוקול דברים חשובים שנאמרו מפי הצדדים "לרבות הערות בית משפט קמא" כנטען על ידם, יכולים היו לעתור בזמן אמת לתיקון הפרוטוקול. מכל מקום, אפנה להוראת סעיף 68א(א) לפיה בקדם משפט רשאי בית המשפט "לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון". וכפי שנכתב בדברי ההסבר לסעיף זה, הפרוטוקול התמציתי נועד "כדי לשמור על האופי הבלתי פורמלי של הליכים מקדמיים, המאפשר פעמים רבות לקדם את סיום הסכסוך" (הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 50) (פרוטוקול הדיון), התשס"ח-2008 ה"ח 216 עמ' 233 מיום 11.3.2008).

7.

כאמור, בית משפט קמא תיקן ביוזמתו את התמליל טרם העלאתו למערכת "נט המשפט", ואיני רואה מקום "לתדהמתם" של המבקשים על כך, כאמור בסעיף 10 לבקשה. על מנת להבין במה מדובר, אביא להלן אך אחד מתוך 128 התיקונים שערך בית המשפט בתמליל (מתוך הטבלה שערכו המבקשים, נספח 6 לבקשה):

פרוטוקול הסטנוגרמה:

"עורך דין ארז: ... אברהם לינקולן המנוח שהיה נשיא ארצות הברית ושחרר את העבדים, וגם היה עורך דין גדול, הוא תבע את החכם".

הפרוטוקול (לאחר התיקון על ידי בית המשפט):

"עורך דין ארז: ... אברהם לינקולן המנוח שהיה נשיא ארצות הברית ושחרר את העבדים, וגם היה עורך דין גדול, הוא טבע את המכתם ..."

אלא שלטענת המבקשים, מעבר ל-128 התיקונים שערך בית משפט קמא בתמליל המוקלט של ישיבת הסיכומים, קיימים בנוסף עוד 195 תיקונים שהיה על בית המשפט להטמיע בפרוטוקול המודפס.

איני סבור כי בית משפט קמא אמור להשחית את זמנו בתיקון כל שגיאה ושגיאה בתמליל ההקלטה. למיטב ידיעתי, מרבית השופטים אינם נוהגים לעבור על תמלול ההקלטה, בשל הזמן הרב הכרוך בכך, ואם בית משפט קמא מצא לעשות כן ביוזמתו ובזמנו, הוא ראוי לכל שבח, ובוודאי שלא לבליסטראות שהטיחו בו המבקשים על כך שלא נעתר לכל 195 התיקונים שנתבקשו. העובדה כי בית משפט קמא תיקן גם שגיאות הקלדה, כאשר עבר על התמליל, אינה מחייבת אותו לעבור ולאשר גם כל אחד מ-127 תיקוני ההקלדה מתוך 195 התיקונים שביקשו המבקשים. רשאי היה בית המשפט לומר "עד כאן" - לא די בכך שהקדשתי מזמני היקר ותיקנתי חלק מטעויות ההקלדה, איני נדרש להשחית עוד מזמני להגהה מושלמת של תמליל ההקלטה, משל בעריכה לשונית עסקינן.

8.

לטעמי, הבקשה שהוגשה על ידי המבקשים לבית משפט קמא, הכוללת תיקוני קולמוס רבים, היא טרדנית כשלעצמה, במיוחד לאור הנחיית בית משפט קמא בהחלטתו בבקשת המבקשים להארכת מועד להגשת הבקשה לתיקון הפרוטוקול. אין לי אלא להביע הערכתי לסבלנותו היתרה של בית משפט קמא, שבחן כל אחד ואחד מהתיקונים שנתבקשו, אישר את חלקם, דחה את חלקם וקבע לגבי 127 מהם כי אין צורך בתיקונם, מאחר שחזקה על ערכאת הערעור כי תבין את הנאמר גם ללא התיקון (לדחיית בקשה לתיקון פרוטוקול בגין תיקונים טכניים ושוליים, ראו רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ (15.7.2010)).

גם הבקשה שבפני מצטיינת בקנטרנות יתרה. כך, המבקשים טרחו להסב תשומת הלב לכך שבית משפט קמא קבע בהחלטתו כי 127 תיקונים הם בגדר שגיאות הקלדה או שגיאות שאין בהן כדי לשבש את קריאת הפרוטוקול, אך למרות זאת הפנה בהחלטתו ל-7 דוגמאות בלבד. וכי היה בכלל צורך בדוגמאות? וכי לא די ב-7 דוגמאות? וכי יש צורך שבית משפט קמא ישחית זמנו על דוגמאות נוספות? תמהני.

טוב היו עושים המבקשים אילו היו מתרכזים בתיקונים המהותיים בלבד וכפי שנאמר בפסיקה "אין פירושו של דבר שצד רשאי להטריד ולייגע בית-משפט בבקשות לרוב, כדי לשכלל פרוטוקול ולמלא כל השמטה..." (ע"א 33/75 איר טרמו בע"מ נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו , פ"ד לו(1) 547, 556 (1975)).

9.

ולבסוף, אזכיר כי ענייננו בפרוטוקול ישיבת סיכומים בעל פה, ולא בפרוטוקול של ישיבת ראיות. מכל מקום, ככל שהמבקשים סבורים כי נשמטו מבית המשפט דברים מהותיים שאמרו בסיכומיהם, הם יכולים להעלות טענה זו במסגרת הערעור (שכבר הוגש על ידם עוד קודם להגשת הבקשה דכאן). כשלעצמי, התקשיתי להבין את החשיבות היתרה שמייחסים המבקשים לתיקון פרוטוקול סיכומים בעל פה, שהרי במצב הדברים הרגיל, לא סיכומי הצדדים בבית משפט קמא עומדים בפני ערכאת הערעור, אלא הפרוטוקול, סיכומי הצדדים ותיק המוצגים מטעמם בערכאת הערעור.

10.

סיכומו של דבר, שאני דוחה את הבקשה ללא צורך בתגובה.

המבקשים ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.