רע"א 1739/22 נופר לוזון נ. ש. שסטוביץ בע"מ

1.

עניין לנו בבקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ר' חיימוביץ ב-ת"צ 24460-02-20) שניתנו במסגרת הליך ייצוגי. ההחלטה הראשונה היא החלטה מיום 8.2.2022 ובמסגרתה נדחתה בקשה להגשת תצהיר משלים וראיות חדשות מטעם המבקשים; ההחלטה השנייה היא החלטה מיום 15.2.2022, ובמוקד ההחלטה דחיית עתירת המבקשים לתיקון פרוטוקול דיון בית המשפט; וההחלטה השלישית היא החלטה מיום 24.2.2022 ועניינה בדחיית בקשה לעיון חוזר בהחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון הפרוטוקול.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי, עד להחלטה בבקשה.

רקע צריך לעניין

2.

המבקשים הגישו ביום 10.2.2020, יחד עם המשיבים 5-3, בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבות 1 ו-2, ש. שסטוביץ בע"מ ויעקב יעקובי ובניו בע"מ (להלן: בקשת האישור , שסטוביץ ו- יעקובי ובניו בהתאמה; המשיבות 1 ו-2 יכונו יחדיו: החברות ). החברות עוסקות בייבוא ושיווק של חומר לניקוי שמשות, ועניינה של בקשת האישור בטענה כי כל אחת מהחברות אינה מסמנת כדין מוצר לניקוי שמשות המיובא ומשווק על ידה. נטען כי הסימון על המוצרים נעשה על גבי תווית דו-צדדית, כך שהמידע הנוגע למוצר, הכולל בין היתר הערות אזהרה הנדרשות על פי דין, מודפס על גב התווית כך שלא ניתן לראותו בבירור. בבקשת האישור נטען שמתכונת הדבקה זו מהווה הפרה של הוראות צו הגנת הצרכן (סימון טובין), התשמ"ג-1983; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), התש"י-1950; וחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

בקשת האישור הוגשה בשם הצרכנים שרכשו את מוצרי החברות במהלך 7 השנים שקדמו להגשתה, ובית המשפט התבקש במסגרתה ליתן צו עשה כנגד החברות שיורה להן לסמן את מוצריהן כדין. כמו כן, בית המשפט התבקש להורות לחברות לפצות את חברי הקבוצה בסכום שהוערך בכ-350,000,000 ש"ח בגין חוסר הנוחות שנגרם להם בשל ההפרות הנטענות; כן התבקש בית המשפט להורות לחברות להשיב לחברי הקבוצה כל טובת הנאה שצמחה בעקבות ההפרות.

3.

לאחר שהוגשו תשובות החברות לבקשת האישור, הגישו המשיבים 5-3 בקשות הסתלקות מבקשת האישור לפי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. בקשות אלה נדונו במהלך ישיבת קדם משפט ביום 29.4.2021, שבסופה התיר בית המשפט למשיבים 5-3 להסתלק מההליך תוך שחייב כל אחד מהם בהוצאות בסך 10,000 ש"ח לכל אחת מהחברות, זאת בכפוף לתוצאות בקשת האישור. כך שמשלב זה נותרו המבקשים דכאן המייצגים בבקשת האישור.

4.

בהמשך ההליך הוגשה על ידי המבקשים בקשה להוספת ראיות חדשות ביום 12.7.2021 (להלן: הבקשה הראשונה להוספת ראיות ). בבקשה זו נטען כי לאחר שהוגשה תשובת שסטוביץ לבקשת האישור, זו שינתה את התווית שעל המוצר נושא ההליך. בהתאם, המבקשים עתרו בין היתר לצרף תמונות של התוויות החדשות שעל גבי המוצר המשווק על ידי שסטוביץ בארץ ובאירופה .

כעבור מספר ימים, בדיון שהתקיים בבקשה הראשונה להוספת ראיות ביום 18.7.2021, הסכים בא-כוח המבקשים לצמצם את גדרי הבקשה רק לראיות הנוגעות לתיקון שנעשה במוצר שמשווק בישראל; ובהחלטה מיום 29.7.2021 התיר בית המשפט המחוזי לצרף את התמונות של המוצר הנמכר בארץ עם התווית החדשה.

בהמשך לכך ניתנה לשסטוביץ רשות להתייחס לראיות החדשות שצורפו, וביום 4.10.2021 הוגש תצהיר משלים מטעמה. בתצהיר המשלים נטען שההחלטה לעדכן את תווית המוצר התקבלה ללא קשר לבקשת האישור, אלא כחלק ממהלך של יצרן המוצר לעדכן את התווית ל"שפה" ירוקה יותר, תוך שימת דגש על אלמנטים של קיימות ואיכות הסביבה. שסטוביץ עמדה על כך שמדובר במהלך גלובאלי, ומכאן שבהכרח אינו תולדה של ההליך הייצוגי המתנהל בישראל. לביסוס טענתה, שסטוביץ צירפה לתצהיר המשלים תמונות של התוויות שעודכנו במדינות שונות באירופה, שעיצובן החדש דומה לעדכון התווית שבוצע בישראל.

5.

על רקע התצהיר המשלים שהוגש מטעמה של שסטוביץ, הגישו המבקשים ביום 17.10.2021 בקשה להוספת תצהיר משלים מטעמם בצירוף ראיות (להלן: הבקשה השנייה להוספת ראיות ). לבקשה זו המבקשים צירפו תמונת המוצר של שסטוביץ כפי שניתן לרוכשו מארצות אירופה דרך אתר "אמזון", וכן תרגום של הכיתוב המופיע על גבי התווית של המוצר במדינות שונות באירופה. בבקשה נטען כי בכך ששסטוביץ צירפה לתצהיר המשלים מטעמה תמונות של המוצר הנמכר במדינות אירופה, היא הסכימה מכללא להרחבת חזית, ועל כן יש לאפשר למבקשים להתייחס לטענות החדשות שהועלו ולהגיש תצהיר משלים מטעמם בהתאם.

ביום 8.2.2022 התקיים דיון בבקשה השנייה להוספת ראיות, ובסופו ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה (להלן: ההחלטה הראשונה ). בהחלטתו, בית המשפט ציין כי הלכה היא שעל מבקש בהליך ייצוגי להגיש את ראיותיו ולפרט את טענותיו בבקשת האישור עצמה ולא טיפין טיפין ובדיעבד. בית המשפט הצביע על כך שחרף הלכה זו, כבר הותר למבקשים לצרף ראיות נוספות בהליך, וניתנה רשות לשסטוביץ להשיב להן. בתוך כך, בית המשפט דחה את הטענה כי הבקשה השנייה להוספת ראיות נובעת מתשובת שסטוביץ לראיות שכבר נוספו על ידי המבקשים. בהקשר זה, בית המשפט הדגיש כי היעתרות לבקשה השנייה להוספת ראיות עשויה ליצור מעגל שוטה שבו בעקבות כל תשובה שתוגש, תתבקש בקשה להוספת ראיות חדשות וכן הלאה. עוד ציין בית המשפט, כי המבקשים לא סיפקו מענה לשאלה מדוע הם מבקשים לצרף כעת ראיות שעל צירופן הם ויתרו במסגרת הדיון בבקשה הראשונה להוספת ראיות. בית המשפט הוסיף כי תרגום התוויות שמבוקש לצרפו חורג מהמחלוקות שבבקשת האישור, שכן לא הועלתה בבקשת האישור כל טענה הנוגעת לעצם הכיתוב על התוויות בישראל. לבסוף, בית המשפט תמה על הרלוונטיות של התוויות האירופאיות למחלוקת שבין הצדדים; זאת בהינתן שבקשת האישור עוסקת בדין הישראלי ובטענות להפרתו בישראל.

6.

למחרת הדיון הגישו המבקשים בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 8.2.2022, שבה התבקש בית המשפט להורות על התיקונים הבאים, הנוגעים לדברים שנאמרו על-ידי בא-כוח המבקשים:

"1. בעמוד 26 שורה 9 במקום המילה פקח, צ"ל ' מדבוק '.

2.בעמוד 27 שורה 23 חסרה המילה ' מכללא ' שתבוא לאחר המילה החזית, כך שבסופו יהיה: 'היא זו שמרחיבה את החזית מכללא '.

3.בעמוד 28 שורה 31 חסרה המילה ' לגישור ' , כך שבסופו יהיה 'מוכן לגישור'.

4.בעמוד 29 שורה 18 לאחר המילים 'להמשיך את הדיון', יש להוסיף: ' והפנתי בעבר לפסקי דין של השופט דורון חסדאי '" (ההדגשות במקור) (להלן: בקשת התיקון ).

במענה לבקשה זו, הודיעו באי-כוח החברות כי לשיטתם פרוטוקול הדיון משקף נאמנה את שנאמר בדיון, וכי לעמדתם התיקונים המבוקשים מיותרים. במצב דברים זה הותירו באי-כוח החברות את ההחלטה בתיקונים המבוקשים בסעיפים 1 ו-3 בבקשת התיקון לשיקול דעת בית המשפט, אולם התנגדו לתיקונים המבוקשים בסעיפים 2 ו-4 לבקשה, מהטעם שלמיטב זיכרונם הדברים לא נאמרו בדיון.

7.

בהחלטת "פתקית" מיום 15.2.2022 נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשת התיקון, כך שקיבל את התיקונים המבוקשים בסעיפים 1 ו-3 לבקשה, ודחה את התיקונים המבוקשים בסעיפים 2 ו-4. בתוך כך, בית המשפט העיר כי ממילא דומה כי מדובר בתיקונים שוליים שאינם סותרים את החובה לתעד את עיקרי הדיון (להלן: ההחלטה השנייה ).

למחרת, הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש בהחלטה השנייה. בבקשה זו, המבקשים עמדו על כך שיש להורות על תיקון הפרוטוקול כפי שהתבקש בית המשפט בסעיף 2 לבקשת התיקון. המבקשים טענו כי אין מדובר בתיקון שולי משום שהוא נוגע לליבת הטיעון ששסטוביץ הרחיבה חזית מכללא במסגרת תצהירה המשלים, וכי הצורך בהוספת המילה "מכללא" מתעורר במיוחד משעה שנדחתה הבקשה השנייה להוספת ראיות. עוד נטען כי בא-כוח המבקשים טען במהלך הדיון מתוך דף שהוכן מבעוד מועד ובו הופיעה המילה "מכללא".

בהחלטת "פתקית" נוספת מיום 24.2.2022 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר, תוך שקבע כי אין כל סיבה לעיון מחדש בהחלטה על תיקון פרוטוקול, מקום שאין עובדות חדשות המצדיקות עיון מחדש. בית המשפט הפנה את תשומת הלב לכך שהבקשה עוסקת במילה אחת ("מכללא"), וזו אינה משנה את תוכן הדיון ואת עיקריו. בנסיבות אלה, ובהינתן שפרוטוקול הדיון נועד לשקף את עיקרי הדברים ואינו יכול לשקף כל מילה ומילה, ובשים לב לכך שבית המשפט ובאי-כוח החברות אינם זוכרים כי המילה "מכללא" נאמרה, נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה (להלן: ההחלטה השלישית ).

בגין שלוש ההחלטות המתוארות לעיל הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור שלפניי.

בקשת רשות הערעור

8.

בהתייחס להחלטה הראשונה, המבקשים טוענים כי היה מקום להיענות בחיוב לבקשה השנייה להוספת ראיות ולהתיר להם בהתאם להגיש תצהיר משלים ולצרף אליו את תמונות המוצר הנמכר באירופה ותרגום הכיתוב שעליו. לטענתם, העובדה ששסטוביץ צירפה תמונות של המוצרים באירופה מהווה "הסכמה להרחבת חזית במפורש או מכללא", ועל כן יש ליתן להם זכות להשיב לטענותיה. בתוך כך, המבקשים סבורים כי משעה שהורחבה החזית כאמור על ידי שסטוביץ, אין עוד נפקות לוויתור שנעשה מצידם במהלך הדיון בבקשה הראשונה להוספת ראיות. עוד מוסיפים המבקשים בהקשר זה כי במהלך הדיון בבקשה הראשונה להוספת ראיות, בא-כוחה של שסטוביץ הפנה את בית המשפט לטיוטה של בקשה זו ולא לגרסה שהוגשה לבית המשפט, ובטיוטה הייתה חסרה ההתייחסות לתמונות של המוצרים האירופיים; בכך טוענים המבקשים כי שסטוביץ נהגה בחוסר תום לב, ועל כן יש לאפשר להם להגיש בשלב זה את הראיות שצירופם מתבקש. לבסוף, לעניין תרגום הכיתוב על התוויות טוענים המבקשים שהתרגום נדרש כדי להוכיח ששסטוביץ אינה עומדת בהוראות החוק בדבר תרגום.

אשר להחלטה השנייה, המבקשים חוזרים על טענותיהם כפי שנטענו בבקשה לעיון חוזר כי הוספת המילה "מכללא" היא תיקון מהותי ומרכזי עבורם, שכן זו קשורה בטבורה לטענה כי שסטוביץ הרחיבה חזית. על כן סבורים המבקשים כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר סיווג תיקון זה כתיקון שולי. בהמשך לטיעון זה גורסים המבקשים כי יש להתערב בהחלטה השלישית. המבקשים מצביעים על ההלכה שלפיה ניתן לעיין מחדש בהחלטה כאשר מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי של ההחלטה המקורית; או כאשר מדובר במצבים שבהם טעה בית המשפט טעות טכנית ברורה. לשיטת המשיבים, עסקינן בתיקון "טכני", אולם הוא אינו שולי אלא מהותי ועל כן היה מקום לעמדתם להיעתר לבקשה לעיון חוזר.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה מאת שסטוביץ.

אתייחס תחילה להחלטה הראשונה, הנוגעת לבקשה השנייה להוספת ראיות. נקודת המוצא לדיון בעניין זה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר צירופן של ראיות חדשות במסגרת הליך לאישור תובענה כייצוגית .

מדובר בסוגיה המצויה בליבת הסמכות הדיונית הנתונה לערכאה המבררת, וכידוע ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בהחלטות דיוניות, אלא במקרים חריגים ומצומצמים

(רע"א 918/19

לאומי קארד בע"מ נ' גריינר , פסקה 5 (21.5.2019)) . המקרה דנן אינו נמנה עם מקרים אלה. בבואו של בית המשפט להכריע אם להתיר הוספה של ראיות בהליך אישור תובענה כייצוגית שומה עליו לתת דעתו למגוון שיקולים, ובהם מידת השתהותו של המבקש וההצדקות לה, נחיצותן של הראיות שהוספתן מתבקשת לבירור המחלוקת בין הצדדים, המידה שבה תכביד הגשת הראיות על ניהול הדיון בבקשת האישור ושאלת תום ליבו של מגיש הבקשה ( רע"א 5531/21

פרימה מלונות ותיירות ישראל 1977 בע"מ נ' סימנדוייב , פסקה 6

(3.10.2021 ) ; רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר , פסקה 9 (30.3.2015)).

ביסוד החלטת

בית המשפט המחוזי עומדת קביעתו שאין להיעתר לבקשה השנייה להוספת ראיות הן מפני שהמבקשים ויתרו זה מכבר על הוספת הראיות שצירופן נתבקש בגדר הבקשה, הן משום חוסר הרלוונטיות של הראיות שצירופן נתבקש למחלוקות בהליך. לא ראיתי מקום להתערב בקביעה זו. יצוין בהקשר זה, כי מהתצהיר המשלים שהגישה שסטוביץ עולה בבירור שהתמונות של התוויות האירופאיות צורפו במטרה להראות ששינוי העיצוב שעל הפרק נעשה באופן גלובאלי; ומבלי להביע עמדה לגופה של טענה זו, דומה כי לא מדובר בהרחבת חזית, אלא בטענה שהועלתה במענה ישיר לטענת המבקשים כי עיצוב המדבקות שונה בעקבות ההליך הייצוגי. בכל הנוגע לבקשה להגיש תרגום של התוויות, טענתם של המבקשים בעניין זה היא כי שסטוביץ אינה מציגה על מוצריה תרגום נאות לכיתוב לועזי כנדרש על פי דין. אולם טענה זו לא עלתה בבקשת האישור ביחס למוצרה של שסטוביץ, והמבקשים לא הציגו כל טעם מדוע לא עשו כן, כך שלא מצאתי כי נפל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לתרגום התוויות רלוונטיות לבירור המחלוקת בין הצדדים.

10.

ועתה להחלטה השנייה ולהחלטה השלישית, הנוגעות לפרוטוקול הדיון. גם במקרה זה מדובר בהחלטה דיונית שנטיית ערכאת הערעור להתערבות בה היא כידוע מצומצמת במיוחד, וכבר מטעם זה יש לדחות את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת לבקשת התיקון ( בע"מ 1728/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 9 (29.3.2022); רע"א 9456/06 מירון מפעלים שיתופיים מ.מ.ת בע"מ נ' מירון מושב עובדים של הפועל המזרחי , פסקה 3

(15.1.2007) ; רע"א 1497/06 פלוני נ' פלוני , פסקה ד (10.9.2006) ). יצוין כי לפרוטוקול הדיון בהליך אמנם נודעת מטבע הדברים חשיבות, הן לבעלי הדין הן לערכאת הערעור; עם זאת, מצופה כי בעל דין המגיש בקשה לתיקונו יתמקד בבקשתו בתיקונים מהותיים (השווּ: רע"א 2623/14 מיטרי נ' דוברונסקי , פסקה 8 (7.5.2014)). כשלעצמי התקשיתי להבין את החשיבות היתרה שמייחסים המבקשים להוספת המילה "מכללא", ולא התרשמתי כי הוספתה עשויה להשפיע באופן מהותי על המשך ההליך. מכאן שאין מקום לשנות מההחלטה השנייה, וממילא אין מקום להתערב בהחלטה השלישית, היא הבקשה לעיון חוזר בהחלטה השנייה.

סוף דבר

11.

התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ההליך בבית המשפט המחוזי. משלא נתבקשה תשובה, ולא בלי התלבטות, אינני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.