פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 1728/22
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.2.2022 ברמ"ש 1772-02-22
שניתן על-ידי כבוד השופטת ח' זנדברג
בשם המבקש:
עו"ד דוד ישי
בשם המשיב:
עו"ד ערן שטרנברג
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.2.2022 (רמ"ש 1772-02-22, השופטת ח' זנדברג ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מהימים 6.1.2022, 12.1.2022 ו-14.1.2022 (תמ"ש 24824-12-20, השופטת א' אביגיל יהלומי ).
2.
המבקש הוא בנו של המשיב, ובין השניים התגלע סכסוך על רקע מחלוקות הנוגעות לבעלות בשטח מקרקעין המצוי במרכז הארץ, כמו גם לשורת עניינים כספיים נוספים. על רקע זה, הצדדים הגישו שתי תביעות הדדיות אשר נדונות במאוחד בהליך שעודנו תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה.
3.
ביום 6.1.2022 התקיים בבית המשפט לענייני משפחה דיון כחלק מקדם משפט, ובסופו הורה בית המשפט לענייני משפחה למבקש להפקיד ערובה בסך 100,000 שקלים להבטחת הוצאותיו של המשיב. כן נקבע כי אם לא תופקד ערובה כאמור תידחה תביעתו של המבקש.
4.
למחרת היום המבקש הגיש בקשה לתיקונו של פרוטוקול הדיון ובה נטען בעיקרו של דבר כי השופטת סירבה לרשום בפרוטוקול דברים מסוימים שאמרה. בין היתר, נטען בבקשה כי הפרוטוקול אינו כולל התייחסות להתבטאויות שונות שהשמיעה השופטת ביחס לבעלי הדין ולסיכויי תביעותיהם, וכן חסר בו פירוט של הצעת הפשרה שהעלה בית המשפט לענייני משפחה. על כן, נטען כי הפרוטוקול אינו משקף את מהלך הדיון כפי שמורה סעיף 68א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
5.
ביום 12.1.2022 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה, בקבעו כי הפרוטוקול מתעד בצורה מספקת את מהלך הדיון. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, הפרוטוקול אינו צריך לכלול תמלול מדויק של כל אמירה והערה, כי אם להציג את עיקרי הדברים שנאמרו ובלבד שיש בכך כדי לשקף נאמנה את מהלך הדיון. בהמשך לכך, צוין כי חלק מהציטוטים שהופיעו בבקשה כלל לא נאמרו באותו אופן או סולפו, וכי חלקם האחר הוא בבחינת "זוטי דברים". בית המשפט לענייני משפחה הוסיף כי אין חובה לתעד באופן מפורט מתווים שונים לפשרה שעלו במהלך הדיון, אלא די באזכורם בפרוטוקול, כפי שאכן נעשה. לבסוף, חייב בית המשפט לענייני משפחה את המבקש בהוצאות בסך של 1,000 שקלים.
6.
ביום 14.1.2022 הגיש המבקש בפעם השנייה בקשה לתיקון הפרוטוקול, במסגרתה טען
כי אמירה נוספת שהשמיע בא-כוח המשיב בדיון הושמטה ממנו. בו ביום דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה בהחלטה שנתן על-גבי פתקית, בקבעו כי לא היה מקום להגיש בקשה נוספת לתיקון הפרוטוקול לאחר שבקשה קודמת בעניין נדונה לגופה והוכרעה בהחלטה מפורטת. בית המשפט לענייני משפחה שב והדגיש כי אין בחובה לנהל פרוטוקול כדי לסתור את סמכותו ואף את חובתו של בית המשפט שלא לתעד דברים שוליים ובלתי-רלוונטיים שיש בהם כדי להכביד על התיעוד בפרוטוקול.
7.
על שלוש ההחלטות האמורות המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר החליט לדון בה כאילו ניתנה רשות כאמור והוגש ערעור לפיה. בפסק דינו מיום 24.2.2022 קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור באופן חלקי. בעיקרו של דבר,
טענותיו של המבקש כנגד ההחלטה מיום 6.1.2022 נתקבלו, ובית המשפט המחוזי קבע כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בדבר הפקדת הערובה תבוטל, מאחר שהמקרה דנן אינו נכנס לגדרם של המקרים הנדירים שבהם יש לחייב בעל דין בהפקדת ערובה להוצאות משפט. לעומת זאת, טענותיו כנגד ההחלטות מהימים 12.1.2022 ו-14.1.2022 בעניין אי-תיקון הפרוטוקול נדחו. פסק הדין עמד על כך שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לתיקון פרוטוקול, וקבע כי נסיבות העניין אינן מקימות עילה לחריגה מהכלל האמור. בית המשפט המחוזי הדגיש כי הדברים אמורים ביתר שאת נוכח הפירוט הרב המצוי בפרוטוקול עצמו ובהחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה.
8.
הבקשה שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש מתמקד בדחיית בקשותיו לתיקון הפרוטוקול, וחוזר על עיקרי טענותיו בעניין זה. המבקש מוסיף וטוען כי החוק מסמיך את בית המשפט בקדם משפט לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים בלבד, אך זאת בכפוף להסכמת הצדדים לכך, הסכמה שלפי הנטען לא ניתנה. עוד טוען המבקש כי בקשתו מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים, הנוגעת לעקרון פומביות הדיון ולזכותו של בעל דין לדיון אובייקטיבי, הוגן ונטול משוא פנים.
9.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובתו של המשיב. על אף ניסיונו של המבקש לשוות כסות עקרונית לבקשה, מצאתי כי ההכרעה בעניינם של הצדדים נטועה היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה דנן. כמו כן, מדובר בהחלטה דיונית אשר הנטייה להתערבות בה בערכאת הערעור היא כידוע מצומצמת במיוחד (ראו: רע"א 9456/06 מפעלים שיתופיים מ.מ.ת בע"מ נ' מירון מושב עובדים של הפועל המזרחי , פסקה 3 (15.1.2007)). הדברים אמורים ביתר שאת כאשר מדובר בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 7628/15 רפפורט נ' מינהל מקרקעי ישראל
(23.11.2015); בע"ם 6531/20 פלוני נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 12 (6.12.2020)). בנסיבות אלה לא מצאתי כי קמה כל הצדקה להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
10.סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ו באדר ב התשפ"ב (29.3.2022).
ש ו פ ט ת