ע"פ 4721/00 סמיר ברכאת נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע ב14.5.00- בית המשפט המחוזי בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וב23.5.00- נגזר דינו לחמש שנות מאסר מתוכן שנתיים וחצי מאסר לריצוי בפועל ושנתיים וחצי על תנאי וכן חויב הוא בתשלום פיצוי למתלונן בסך 20,000 ש"ח. בית המשפט עיכב את ביצוע גזר הדין עד ל9.7.00-.

הבקשה שלפנינו היא להארכת דחיית ביצוע גזר הדין עד להכרעה בערעור שהוגש על-ידי המבקש.

המבקש מדגיש כי האירוע היה חד פעמי, כי במשך כל התקופה ועד היום הוא לא היה נתון במעצר או במאסר ולא היווה סכנה לאיש ולא קיים חשש שיהווה סכנה כזו בעתיד.

הטענה המרכזית בערעור היא כי בית המשפט התעלם מ"מערך ראיות שלם" המשתלב בגרסת המתלונן, לפיה מעשהו נבע מהגנה עצמית וכי בית המשפט התעלם מגרסאות סותרות של עדי ראיה ולא דחה אותן מטעם זה.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה בטענו כי הערעור הוא עובדתי גרידא ואין לו כל סיכוי.

אין ספק שהמעשה נשוא העבירה בה הורשע המערער חמור ביותר. על פי הכרעת הדין תקף המבקש במהלך סכסוך שכנים בגלל משחק ילדים, את המתלונן בגרזן, היכה על צווארו וגרם לו לחתך שהצריך אשפוז למשך שלושה ימים. עם זאת, עומד לפנינו אדם בעל עבר נקי שאיבד עשתונותיו באירוע חד פעמי ובמהלך התקופה שמאז המעשה - 4.7.98 - ועד היום, היה חופשי ולא הסתבך בעבירה כלשהי. טעם זה מכריע את הכף לטובת היענות לבקשה באופן שהבקשה מתקבלת, ריצוי עונש המאסר יידחה עד לשמיעת הערעור בכפוף לתנאים הבאים:

1.המערער ישלם למתלונן תוך 7 ימים מהיום את הסך של 20,000 ש"ח, אם עדיין לא שולמו.

2.המערער יפקיד בקופת בית המשפט 10,000 ש"ח להבטחת התייצבותו לשמיעת ערעור וכן יחתום הוא על ערבות עצמית וימציא ערבויות צד ג' על-סך של 20,000 להבטיח התייצבותו למשפט.

אי ביצוע אחד מהתנאים הנ"ל תוך 7 ימים יביא למאסרו.