בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4738/98
בפני: כבוד השופט י' קדמי
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל
המערער : אדריאן שטיין
נגד
המשיב ה : מדינת ישראל
ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע מיום 29.10.97 בת.פ. 8015/907
שניתן על-ידי כבוד השופט ג' גלעדי
תאריך הישיבה:
ג' בטבת התשנ"ט ( 22.12.98 )
בשם
המערער : עו"ד הרצל חבקוק
בשם
המשיב ה: עו"ד ז'ק חן
בשם קצינת שירות מבחן
למבוגרים: גב' זהבה מור
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן
המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של מעשים מגונים רבים, שבוצעו בזמנים שונים בקורבנות שונים והושת עליו עונש מאסר לתקופה של ארבע שנים, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל ושנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, אם יעבור במהלכן עבירה כלשהי המסווגת כפשע, המנויה בסימן ה' לפרק י' בחוק העונשין, התשל"ז1997-.
הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש.
המעשים המגונים שבוצעו על ידי המערער ב6- מתלוננים שונים, בוצעו כאשר המערער שימש כמדריך ורכז חינוכי בכפר נרדים. הכפר מיועד לילדים חוסים ובעייתיים הנתונים במצוקה בין השאר עקב התעללות בהם. המעשים בוצעו על ידיו בהיותו כבן 33 והחוסים בהם בוצעו המעשים היו כבני 15 עד 18 שנים.
הסניגור העלה טענות רבות כנגד העונש. בין היתר, טען, כי החניכים, לבד משניים, לא היו קטינים והקטינים אף הם היו בוגרים מבחינה ביולוגית והם היו בעלי צרכים מיניים שהסכימו למעשים שנעשו בהם ולא התלוננו. טענה זו מוטב היה אלמלא הועלתה. חומרתם היתרה של המעשים טמונה בניצול חניכים צעירים על ידי מדריכם כדי לספק את יצריו וצרכיו המיניים של מי שחינוך הקטינים מסור בידיו. יחסי מדריך חניך הם יחסי אמון מיוחדים במינם. על המדריך מוטלת האחריות והחובה לחנך את חניכיו, לעצבם, להנחותם את הדרך הנכונה בה ילכו, לגונן עליהם מפני חורשי רעה, לדאוג לרווחתם הגופנית והנפשית ולהפעיל את כוחו, השפעתו, מרותו וסמכותו, לטובתם ולטובתם בלבד. המערער מעל בחובותיו בצורה בוטה ודרס ברגל גסה נורמות וערכים בסיסיים המהווים תשתית לחיי חברה מתוקנת, וזאת למען סיפוק יצריו. מעשים כאלה אינם ראויים להבנה ולסליחה.
כל הטענות בדבר יתר הנסיבות שהסניגור ראה בהן נסיבות מקלות, נטענו בפני הערכאה הראשונה ונשקלו על ידה לקראת גזירת העונש ואין אנו מוצאים כי העונש שהושת על ידה מופרז לחומרה. ההיפך הוא הנכון.
זאת ועוד, שרות המבחן ציין, כי מברורים שערך, הגיע למסקנה כי יש חשיבות להמשך שהותו של המערער במסגרת טיפולית במב"ן בתקופת מאסרו, שם מקבל הוא טיפול הולם לבעיותיו וראוי שימשיך בו.
אשר על שכן, הערעור נדחה.
ניתן היום, ג' בטבת תשנ"ט (22.12.98).
ש ו פ ט ש
ו פ ט ת ש ו פ טנ
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98047380.
J05