ע"פ 4775/98 סנאן פרג' נ. מדינת ישראל

1.העורר נמצא אשם והורשע בעבירות של קבלת רכב גנוב, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב.

2.על העורר נגזרו על כל העבירות 5 שנים מהן שלוש שנים בפועל.

הנסיבות במקרה זה היו חמורות עד כדי נסיון של סיכון חיי אדם, ממש, מתוך זדון.

לנאשם (כבן 23) הרשעות קודמות בענייני רכב, בנהיגה ללא רשיון ובפריצה לרכב בכוונה לגנוב ולחבל בו ונידון למאסר על תנאי (ת.פ. 2504/94 בית משפט השלום).

2.העורר מבקש לעכב את ביצוע המאסר, שכן בית המשפט המחוזי שהרשיע את הנאשם (כב' השופט צ' כהן), עיכב את הביצוע, כדי לאפשר לעורר לטעון בבית משפט זה לעניין הארכת עיכוב הביצוע.

3.הסניגור המלומד, השקיע מאמץ ולהט רב כדי לשכנעני שהסיכויים של מרשו בערעור טובים שכן השופט המלומד הרשיע את הנאשם על סמך טעות עובדתית ומשפטית גם יחד וכי זיהויו של הנאשם אין לו בסיס.

בנסיבות אלה, טוען, בא-כוח הנאשם, אין מקום להביא את הנאשם לישיבה בכלא לתקופה ממושכת שכן, כאמור, לדבריו הוא יזוכה.

4.בית משפט יעכב ביצוע מאסר, אם הוא קצר, עד כדי כך, שיש חשש שעד שישמע הערעור והוא יזוכה - הוא ירצה את כל עונשו, אף כי נמצא זכאי.

עוד יתחשב בית משפט בעיכוב ביצוע מאסר אם קיים סיכוי, כזה, שניתן לומר שהוא סיכוי טוב או בולט, המאפשר לבית משפט של ערעור לזכותו.

5.במקרה שלפנינו אינני רואה את סיכויי הערעור עין בעין עם בא-כוח העורר.

השופט המלומד בדק היטב את הראיות והגיע למסקנות אליהן הגיע ואין צורך בשלב זה להרחיב בעניין.

6.באם ההרשעה היתה מבוססת, העונש אינו כה חמור שניראה כי יש סיכוי שהוא יופחת עד כדי כך שהנאשם, גם אם יופחת עונשו, ישהה בכלא מעבר לגזר הדין בערעור, אם תהיה התערבות כזו בכלל.

7. הבקשה נדחית.

העורר יתייצב לשם מאסר ביום 16.8.98 שעה 9:00 בבית המשפט המחוזי בירושלים; עד אז ישארו תנאי השחרור בערובה.