החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 4776/10 פלוני נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

עבודה · עיכוב ביצוע עונש מאסר בעבירות מין בקטיניםבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בתקופת הערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור, מאחר שסיכויי הערעור בשלב המקדמי אינם מצדיקים סטייה מהכלל של ריצוי מיידי. עם זאת, נעתר לבקשה החלופית ודחה את מועד תחילת ריצוי העונש לחודש ספטמבר 2010 בשל נסיבות אישיות של המבקש.

העובדות

המבקש הורשע בשני אישומים שעניינם עבירות מין כלפי שני קטינים, ונגזר עליו עונש מאסר של 5 שנים בפועל. המבקש ערער על שני חלקי פסק הדין. הסנגור ביקש עיכוב ביצוע העונש ולחלופין דחיית תחילתו בשל נסיבות אישיות, והתובע השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור על הכרעת הדין וגזר הדין?
  2. 2.האם יש להיעתר לבקשה החלופית לדחיית תחילת ריצוי העונש בשל נסיבות אישיות של המבקש?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא ריצוי מיידי של העונש לאחר מתן גזר הדין, והיוצא מן הכלל תלוי באיזון בין האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית לבין ניהול הליך ערעורי הוגן.

    ״קבע בית משפט זה כי הכלל הוא ריצוי מיידי של העונש לאחר מתן גזר הדין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי הערעור בשלב המקדמי אינם מצדיקים סטייה מן הכלל בדבר אי דחיית עיכוב ביצועו של עונש.

    ״על פני הדברים, ומבלי לקבוע במסמרות בנדון, נראה כי סיכויי הערעור בשלב המקדמי אינם מצדיקים סטייה מן הכלל״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • ריצוי מיידי
  • ערעור
  • סיכויי הערעור
  • נסיבות אישיות
  • גזר דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

4776/10

בפני:

כבוד השופט נ' הנדל

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית

המשפט המחוזי בנצרת מיום 06.06.2010 בתיק פח 504/07

תאריך הישיבה:

י"ז בתמוז התש"ע

(29.06.10).

בשם המבקש:

עו"ד אביגדור פלדמן

בשם המשיבה:

עו"ד דותן רוסו

החלטה

1.

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של 5 שנים בפועל שהושת על המבקש. לאחר שמיעת ראיות, הוא הורשע בשני אישומים שהמשותף להם הוא ביצוע עבירות מין כלפי קטינים – יליד 1980 ויליד 1989. הערעור מופנה נגד שני חלקי פסק הדין.

האישום הראשון התייחס לתקופות שונות בחיי המתלונן. באשר לתקופה בה היה המתלונן מתחת לגיל 14, הוחלט להרשיע את המבקש. ביחס לתקופה בה היה המתלונן בין הגילאים 14-18 – הוחלט להרשיע את המבקש בחלק מן המקרים. לגבי התקופה שלאחר גיל 18 – הוחלט לזכות את המבקש. כן הורשע המבקש פה אחד בעבירות המיוחסות לו בסעיף האישום השני.

הסנגור התייחס לזמן הרב שחלף ממועד ביצוע העבירה על פי הנקבע ועד להגשת התלונה, לסוגיות שלטעמו לא הובהרו כנדרש ולכך שתחילת הפרשה בניסיון אחד מהמתלוננים לדרוש כסף מהמבקש. התובע סבור כי אין מקום לעכב את ביצוע העונש כאשר עיקר המחלוקת הינו עובדתי.

2.

בהרכב מורחב בעניין שוורץ (ע"פ 111/99א ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל נד(2) 243 (2000)) קבע בית משפט זה כי הכלל הוא ריצוי מיידי של העונש לאחר מתן גזר הדין. קיומו של היוצא מן הכלל תלוי באיזון בין שני שיקולים עיקריים – האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית של פסק הדין מול ניהול הליך הוגן בערעור. אכן, סלע המחלוקת נסב סביב קביעת ממצאים עובדתיים. יש לזכור כי המבקש הורשע בשני אישומים נפרדים. על פני הדברים, ומבלי לקבוע במסמרות בנדון, נראה כי סיכויי הערעור בשלב המקדמי אינם מצדיקים סטייה מן הכלל בדבר אי דחיית עיכוב ביצועו של עונש. צודק התובע בטענתו שאף אם יהא מקום להקל בעונשו של המבקש – בשל התערבות בגזר הדין או בחלק מסוים של הכרעת הדין – בהתחשב בעבירות הנדונות, אין בדחיית הבקשה, על פני הדברים, כדי לפגוע בכלל בדבר קיומו של הליך ערעורי הוגן. הטענות שמעלה הסנגוריה נדונו בהרחבה על ידי בית המשפט המחוזי ובשלב זה, ומבלי כאמור לקבוע עמדה ביחס לסיכויי הערעור, הכף אינה נוטה לעבר דחיית ביצוע העונש עד לשמיעת הערעור.

עם זאת, הסנגור ביקש לחלופין לדחות את ביצוע עונש המאסר עד לתחילת חודש ספטמבר, בשל נסיבות אישיות של המבקש. התובע ברוב הגינותו השאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. לנוכח זאת, יש להיעתר לבקשה החלופית.

3.

המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו בתאריך 5.9.2010 בשעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בנצרת. תנאי השחרור שנקבעו יוותרו על כנם עד למועד האמור.

ניתנה

היום, י"ז בתמוז התש"ע (29.06.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 111/99

מצוטט על ידי (36 מסמכים)

  • ע"פ 2647/21פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7880/19פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2040/20פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 781/19פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4416/20פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלהפסק-דין
  • ע"פ 7474/19יהודה בן דוד נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 229/19מדינת ישראל נ. פלוניפסק-דין
  • ע"פ 1987/17פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 9882/17פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 1647/17פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3021/17פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • בש"פ 8436/17פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
הצגת עוד 24
  • ע"פ 808/16פסק-דין
  • ע"פ 1183/15פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 216/16פלוני נ. מדינת ישראלהחלטה
  • ע"פ 8886/14פסק-דין
  • ע"פ 8347/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7247/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 919/14פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2064/14בלאל קואסמי נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 9155/12פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • רע"פ 6515/14נהרי נתן נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"שהחלטה
  • ע"פ 7287/13סידראי סאיד נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5783/12נסים גלם נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7899/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5949/13פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2661/13בחרידין יחייב נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8080/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 6577/10פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 3106/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 5633/12און ניימן נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 4327/12פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 8680/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 2454/11פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 875/12סעיד אבו טהה נ. מדינת ישראלפסק-דין
  • ע"פ 7015/09פלוני נ. מדינת ישראלפסק-דין

הלכות

  1. 1הכלל הוא ריצוי מיידי של העונש לאחר מתן גזר הדין, והיוצא מן הכלל תלוי באיזון בין האינטרס הציבורי באכיפה אפקטיבית לבין ניהול הליך ערעורי הוגן.
  2. 2סיכויי הערעור בשלב המקדמי אינם מצדיקים סטייה מן הכלל בדבר אי דחיית עיכוב ביצועו של עונש.