ע"פ 4802/13 פלוני נ. מדינת ישראל

הערעור שלפנינו – של שלושה בני דודים – עניינו פרשה קשה של המתת אדם בשל סכסוך בין משפחות שהסלים. המערער 1, בגיר בעת המעשה, הוא שירה במנוח תוך תכנון, ובשל רקע נפשי אישי נדון, בעקבות הודיה בכתב אישום מתוקן, ל-24 שנות מאסר בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז-1977 בנסיבות סעיף 300(א)(2) יחד עם סעיף 31 לחוק. כן יוחסה לכל המערערים עבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק. על כל אחד מהמערערים 3-2 נגזרו 11 שנות מאסר. בפנינו נטענו טענות רבות באשר לגזרי הדין, הן באשר לפרשנות כתב האישום המתוקן והן באשר לעצם הענישה. המדינה סבורה כי העונשים במקומם. איננו רואים כל מקום להתערבות בגזר דינו של המערער 1, שאף נוטה לקולה. באשר למערערים 3-2, שהיו קטינים בני 16 ומספר חודשים בעת המעשה, אין ספק בחומרת מעשיהם בסייעם למערער 1, אך בשל קטינותם בשעת המעשה ועברם הנקי, וכן התסקירים שהם בעיקרם חיוביים (אך כי המערער 3 עדיין אינו מכיר כראוי באחריותו) ראינו לנכון להעמיד את המאסר בפועל על 10 במקום 11 שנים. התביעה מסרה לנו על התנגדות משפחת הקרבן לכך, והיא עצמה רואה חשיבות במסר בכגון דא והסתייגה מהקלה, אף שלא עמדה בדרכה של הצעתנו בעניין זה. אנו מבינים ללבם ולרגשותיהם של בני משפחת הקרבן. עם זאת גם העונש הנותר אינו קל, וגם רשמנו לפנינו כי הפיצוי שולם. כאמור, יועמד עונש מאסרם בפועל של המערערים 3-2 על 10 שנים, ואיננו נעתרים לערעור מערער 1.