ע"פ 4812/12 רשיפל סעדייב נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

1.

בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ד' סלע ) הרשיע את המערער על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת שוד, בשתי עבירות תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכן בעבירת החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. על המערער נגזרו 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי למשך 18 חודשים לבל יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה בה הורשע בתיק זה או עבירת רכוש או אלימות שהעונש הקבוע בצידה הוא 3 שנות מאסר ומעלה ופיצויים בסך כולל של 10,000 למתלונן ולקצין המשטרה. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר לריצוי בפועל וכנגד חומרת עונש המאסר המותנה.

2.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 17.06.11 סמוך לאחר חצות נכנס המערער לקיוסק שבצומת קריית אתא. לאחר דין ודברים קצר עם המוכר (להלן: המתלונן ) נטל המערער נייר גלגול בלא לשלם והוציא מכיסו סם מסוכן מסוג חשיש בכוונה להשתמש בו. המערער הוצא מהמקום על ידי אדם אחר ששהה באותה עת בקיוסק אך כעבור מספר דקות שב לקיוסק ולקח מספר בקבוקי בירה וקופסת סיגריות בלא לשלם. המתלונן ביקש למנוע את הגניבה והמערער מצידו איים עליו והכה אותו בפניו. כאשר הבחין כי המתלונן מנסה להזעיק עזרה דרש ממנו לנתק את הטלפון, לקח את המכשיר, הניף לעבר המתלונן בקבוק בירה ותפס אותו בצווארו. המערער המשיך באיומיו על המתלונן, דרש ממנו לפתוח את הקופה ונטל ממנה את כל השטרות בסך 100 ₪ ו-50 ₪. בשלב זה הגיעו למקום שוטרים אשר הודיעו למערער כי הוא מעוכב והורו לו להניח את בקבוק הבירה שאחז בידו ולצאת מהקיוסק. לאחר שסרב בתחילה, יצא לבסוף המערער מהקיוסק והתבקש לרוקן את כיסיו אך הסתפק בהוצאת הטלפון הנייד שלו. לאחר שהתבקש שוב לרוקן את כיסיו ולא נענה, אחז בידו של השוטר וניער אותה. בתגובה הודיע השוטר למערער כי הוא עצור והוציא אזיקים, אך המערער סרב לשתף פעולה והתרחק. השוטר וקצין נוסף שהיו במקום ניסו לאזוק את המערער אך הוא התנגד והחל לתקוף אותם בדחיפות ובבעיטות ברגליהם. לאחר שהשוטרים הצליחו לאוזקו הם ערכו חיפוש על גופו ומצאו את השטרות הגנובים ו- 1.58 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש.

בשלב זה הגיעו למקום אנשים רבים שטענו כי הם בני משפחתו של המערער, החלו להתפרע ופתחו את דלת ניידת המשטרה כך שהמערער הצליח לצאת ממנה. השוטרים ניסו להכניס את המערער בחזרה לניידת וזה תקף את קצין המשטרה שהיה במקום באמצעות נשיכה בכתפו וסרב להרפות עד שלבסוף נאלץ קצין המשטרה להשתמש בגז פלפל כדי להשיב את המערער לניידת. בגין מעשים אלה יוחסו למערער עבירת שוד (עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק )), שתי עבירות תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק), עבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (לפי סעיף 275 לחוק) ועבירת החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית (לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973). על המערער אשר הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן נגזרו העונשים המפורטים לעיל. מכאן הערעור.

3.

בא כוח המערער הסכים לכך שהעובדות שתוארו עונות על יסודותיה של עבירת השוד, אך טען כי לא במובנה הקלאסי. הסנגור הדגיש בדבריו מספר נתונים אשר יש בהם כדי להשפיע לטעמו על העונש לקולא: מדובר באירוע ספונטאני ולא מכוון. התנהגותו של המערער משקפת את השפעת האלכוהול ששתה קודם לכן והסמים שצרך. קרבן עבירת השוד לא נחבל בגופו ולא נזקק לטיפול רפואי. כן הודגש כי המערער היה על סף הקטינות בעת ביצוע העבירות, נטול עבר פלילי ונסיבות חייו – כפי שאלה עולות מהתסקירים שנערכו בעניינו – אינן קלות. צויין גם כי לתקופת המאסר עשויה להיות השפעה מכרעת על סיכוייו של המערער להשתלב בשירות צבאי ולהשתקם.

כנגד זאת, בא כוח המדינה טען כי העונש משקף איזון ראוי בין נסיבותיו של הנאשם ובין הצורך להחמיר את הענישה במקרים מסוג זה. בטיעוניו עמד על כך נציג המדינה שבית המשפט קמא, שירות המבחן ושירות בתי הסוהר הציעו שלושתם למערער להשתלב במסגרות שיקומיות, אולם סירובו והזלזול שהפגין מעידים על ההתדרדרות במצבו המצדיקה את השארת העונש על כנו.

דיון והכרעה

4.

בלב הדיון ניצב מעשה שוד בחנות קיוסק בשעת לילה מאוחרת, תוך איומים על העובד במקום ותקיפתו. שכיחותם של מקרים כגון דא מחייבת את היחלצותו של בית המשפט לעזרתם של עובדי הלילה. עובדי הקיוסקים נמנים עם שורה ארוכה של עובדים, דוגמת עובדי תחנות דלק ומאבטחים, המעניקים שירות בשעות הלילה לאלה הזקוקים לו. המדובר באנשים אשר עובדים לפרנסתם בעבודות שמטבען אינן פשוטות. בעבודתם חשופים הם למפרי חוק אשר מנצלים את אצטלת הלילה ורדת החשכה לביצוע זממם. לרוב, עובדים אלה נמצאים במקום בגפם, ועוברי האורח המצויים בסביבתם הם מעטים. לא אחת מותקפים "עובדי הלילה" על ידי יחידים או קבוצות אשר שמו להם למטרה להשיג "כסף קל" ביודעם שהעובד נמצא לבדו ולא יתנגד למתן הכסף כאשר חייו ושלמות גופו מונחים על הכף. מעבר לנזק הפיזי שגורמים התוקפים לעובדים, הפגיעה הנפשית לנוכח הטראומה שעברו ותחושת חוסר האונים בה הם מצויים הינן גבוהות במיוחד.

בתי עסק הפתוחים 24 שעות ביממה ובייחוד בשעות הלילה נועדו לשפר את איכות חייו של הציבור ולאפשר לו זמינות גבוהה לשירותים שונים הניתנים מסביב לשעון. כך לדוגמא, אדם אשר החל בנסיעה ארוכה וגילה לפתע שכמות הדלק המצויה ברשותו אינה מספיקה ימצא תמיד פתרון לבעייתו וכך גם לגבי יתר השירותים הניתנים בלילה. לצד זאת, פתיחתם המבורכת של בתי עסק אלה מזמנת לנו עידן חדש של עבריינות בו מילת המפתח היא "ניצול" ועל בית המשפט לתרום את חלקו ללוחמה בתופעה זו. רשת ההגנה שיכול לספק בית המשפט מתבטאת בהחמרת הענישה שיטיל על מפרי החוק בעניין זה ושתגשים את תכליות ההרתעה והגמול. על החומרה שבעבירת השוד כבר עמד בית משפט זה בשלל הזדמנויות וחומרה זו גוברת מקום בו העבירה מכוונת כלפי צד חלש במיוחד (ע"פ 5889/07 אליהו טאלר נ' מדינת ישראל (10.01.08); ע"פ 9157/10 יסין אגבריה נגד מדינת ישראל (15.01.12); ע"פ 3219/09 פיראס חביבי נגד מדינת ישראל

(07.07.09)).

אמנם, לצד מחויבותו של בית המשפט להגנה על ביטחון הציבור וחשיבות ההרתעה והגמול, נשקלות נסיבות כל מקרה לגופו, ואף לשיקולים האישיים של המעורבים תהא השפעה לכאן או לכאן. בהקשר זה, הנתונים בדבר גילו הצעיר של המערער, עברו הפלילי הנקי והעובדה שמדובר באדם עובד ונורמטיבי אכן פועלים לזכותו. עם זאת, התסקיר המשלים של שירות המבחן והתנהלותו של המערער בהליך קמא ובהליך הטיפולי מציגים תמונה בעייתית יותר. צויין בתסקיר המשלים שחלה נסיגה במצבו של המערער ועל כן נמנע שירות המבחן מלתת המלצה טיפולית במקרה זה. המערער סירב להגיע לקבוצות טיפוליות שהוצעו לו ולמסגרות שונות שהומלצו עבורו. עוד התקשה המערער להתמיד גם בהגעה סדירה לשירות המבחן עצמו ואף נעדר משני דיונים שנקבעו בעניינו בבית המשפט קמא עד שלבסוף הוצא נגדו צו הבאה שאילץ אותו להגיע. באשר להשלכות העונש על שאלת גיוסו לצבא נסתפק בהערה כי ההליך הפלילי – הנתון לבית המשפט – לחוד, ושאלת הגיוס – הנתונה בידי הצבא – לחוד.

באשר לטענה כי המתלונן לא נפגע בגופו יודגש כי יש לתת את הדעת גם לפגיעה הנפשית. לעיתים הצלקת הנפשית עמוקה יותר מזו הפיזית. המערער הכה את המתלונן בפניו ואיים עליו ברצח. העובדה כי המכה לא חבלה קשות במתלונן וכי המערער לא מימש את איומיו האלימים אינה מסווגת את המעשה הפלילי כניסיון בלבד. עוד יש לזכור כי אין מדובר בעבירה בודדת אלא בשרשרת עבירות אשר אחת גררה את רעותה – החזקת הסם המסוכן היא שגררה את שוד הקיוסק (תחילה את נייר הגלגול, ולאחר שראה כי טוב – גם את הבירה והכסף המזומן) אשר גרר בתורו את העימות מול השוטרים, עימות שהגיע לשיאו בתקיפתם.

בשים לב לכל האמור עולה אם כן כי העונש שנגזר בבית המשפט קמא משקף נכונה את האיזון בין חומרת מעשיו של המערער לבין מצבו ונסיבותיו האישיות.

5.

הערעור נדחה .