ע"פ 4853/06 רן לוינסון נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של אי ציות לתמרור המורה על מתן זכות קדימה ונהיגה בקלות ראש, בניגוד לתקנה 64(ג) לתקנות התעבורה, וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה. עבירה זו היתה כרוכה בתאונת דרכים שבה נחבל בגופו רוכב קטנוע וניזוקו שלושה כלי רכב בשל אי הציות לתמרור. בגין הרשעה זו נגזר על המבקש בבית המשפט לתעבורה עונש של פסילה בפועל ל-3 חודשים מהחזיק רשיון נהיגה, וכן פסילה על תנאי, וקנס כספי.

המבקש עותר לעיכוב ביצוע עונש הפסילה של הרשיון עד להכרעה בערעור שהגיש. אין מקום לעיכוב ביצוע כמבוקש. עיקרו של עונש פסילת רשיון נהיגה נעוץ באפקטיביות המיידית שלו, שנועדה להגן על הציבור – בין הנוסעים ברכב ובין הולכי רגל, מקום שאדם נמצא אחראי לעבירת תנועה רצינית. היענות לעיכוב ביצוע בעניין זה פירושה מתן היתר לאדם שהורשע בהתנהגות הסוטה מכללי תעבורה בסיסיים לחזור לנהוג בכביש, תוך סיכון הציבור. כבר נפסק לא אחת כי בסוג זה של עבירות, באיזון בין האינטרס הציבורי לעניינו של הנאשם מכריע השיקול הראשון, ויש לכך השלכה ישירה על השיקולים בבקשת עיכוב ביצוע עונש פסילת רשיון. מעבר לכך, בנסיבות עניין זה, סיכויי הערעור הנסב על העונש בלבד, קלושים. העבירה שהמבקש הורשע בה היא רצינית, למבקש עבר מכביד בענייני תעבורה, ותקופת הפסילה היא מינימלית. על רקע זה, הסיכוי להקלה בעונש נמוך ביותר.

יוער, עם זאת, כי רצוי לקבוע את מועד הדיון בערעור מוקדם ככל הניתן.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסילת רשיון הנהיגה נדחית.