פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
4856/99 - ג'
בפני:
כבוד השופט מ' אילן
המבקש:
מוסא
אלגעאר
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשה
לעיכוב ביצוע גזר דין שהוטל בבית
המשפט
המחוזי בבאר שבע ביום 9.6.99
בת.פ.
8127/98
תאריך
הישיבה: ו' באלול תשנ"ט (18.8.99)
בשם
המבקש: עו"ד גבאי מיכאל
בשם
המשיבה: עו"ד שרית טובבין
החלטה
המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 333 יחד עם 335 לחוק העונשין, התשל"ז1977-. דינו נגזר למאסר בפועל למשך 18 חודשים ועוד מאסר על תנאי של 24 חודשים למשך 3 שנים.
המבקש, שלא הודה באשמתו בבית המשפט המחוזי וטען טענת הגנה עצמית, אינו משלים עם ההרשעה ומערער עליה בתיק זה. בפני מונחת בקשתו לעיכוב ביצוע גזר הדין עד לסיום הדיון בערעורו.
בניהול המשפט היתה בעייתיות בגלל אי-הופעתם של עדים. גם בהכרעת הדין עצמה נכרת בעייתיות. בית המשפט קיבל, ולו מחמת הספק, את התיאור של המבקש לגבי עובדות התרחשות האירוע המתואר בכתב האישום, ולכן זיכה אותו מן העבירה החמורה יותר שבה הואשם, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין. אולם בית המשפט קבע, שהעורר לא הרים את הנטל הרובץ על הטוען הגנה עצמית. משום כך הרשיעו בעבירות שציינתי לעיל.
העונש לריצוי בפועל הוא לתקופה קצרה יחסית, ואם לא ידחה ביצועו יכול להיות שכבר לא תהיה תועלת בשבילו בערעור עצמו. אבל מעבר לסיכון הזה, אפילו אם הערעור ישמע במסגרת אותה שנה, אם הוא יזכה בערעור הרי שאותה תקופה שריצה היא נזק בלתי הפיך. משום כך אני מעריך את עמדת התביעה, שהסכימה בנסיבות העניין הזה שביצוע העונש ידחה עד לסיום הדיון בערעור.
אני גם מקבל את עמדת התביעה, שבמקרה כזה צריך לדון בערעור בהקדם, כי עונש שמפעילים אותו זמן רב מדי לאחר ביצוע העבירה, ניטל חלק גדול מטעמו.
לאור האמור אני מחליט, שביצוע העונש ידחה עד לסיום הדיון בע"פ 4856/99 של בית משפט זה. כל זמן שהעונש דחוי, ימשיכו להתקיים התנאים שהותנו עם שחרורו של המבקש בערבות בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
ניתנה היום, ו' באלול תשנ"ט (18.8.99).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99048560.
T03