ע"פ 4952/08 באדר סאלח נ. מדינת ישראל

1.

בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בחודש אוגוסט 2007 קשר המבקש עם אחרים לתקוף אדם על רקע החשד כי הוא מנהל קשר רומנטי עם אשתו. ביום 22.8.07 הובל המתלונן לבית קפה, שם ניגש אליו המבקש והלם עם אלה מספר פעמים על ראשו. לאחר שהאלה נשברה, נטל המבקש כסא ושב והכה את המתלונן. בהמשך הותקף המתלונן גם על ידי אחרים ואף נדקר, ומשהובל לבית חולים נמצא כי מצבו מחייב אשפוז.

2.

בתום שמיעתן של ראיות הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי להרשיע את המבקש בעבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין, ובהמשך דן אותו לארבע שנות מאסר ושבעה חודשים מאסר על תנאי.

3.

המבקש הגיש שתי הודעות ערעור כנגד פסק-הדין, פעם אחת באמצעות עו"ד ש' קוקוש, ופעם נוספת באמצעות עו"ד בלום. בבקשה שבפני עותר המבקש לדחות את ביצוע עונשו עד למתן פסק-הדין בערעור.

4.

להרשעת המערער קדמה הכרעה בשאלות של עובדה ומהימנות, בגדרן קבעה השופטת המלומדת של בית-משפט קמא: "הגעתי למסקנה ברורה וחד משמעית כי יש לבכר את גרסת המתלונן באשר למהלך האירועים על פני זו של הנאשמים". בית-המשפט דחה את הטענה לפיה גמר המתלונן אומר להפליל את המבקש במעשים שלא עשה, ולעדותו מצא תימוכין בדברים שנרשמו במהלך החקירה מפיו של עד ראיה – חוסיין סעו.

בנימוקי הערעור נטען, בין היתר, כי חקירת המשטרה בפרשה לקתה במחדלים רבים, וגם לכך התייחסה השופטת המלומדת שקבעה כי אף אם היו מחדלים, די היה בראיות שהציגה המשיבה כדי לבסס את הרשעת המבקש ברמה הנדרשת בפלילים.

5.

כידוע, אין בית-משפט שלערעור נוהג להתערב בממצאים של עובדה הנקבעים בידי הערכאה הדיונית, הואיל ואלה מתבססים על התרשמותה הישירה ובלתי אמצעית ממהימנותם של העדים שהופיעו בפניה. דברים אלה לא נאמרים כדי להביע עמדה כלשהי באשר לסיכויי הערעור, אלא רק כדי להצביע על המשוכה הלא-פשוטה מעליה יצטרך המבקש לדלג כדי להוכיח את חפותו. אולם, לא רק עניין זה עומד למבקש לרועץ, כי אם גם חומרתם היתרה של האירועים בהם הורשע. אכן, למבקש אין עבר פלילי מכביד, אולם הרשעתו הפעם מעידה עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הגלומה בו. אם תוסיף לכך את תקופת המאסר הממושכת שהושתה עליו, והצפי ששמיעת הערעור תתקיים תוך מספר חודשים, שוב אין מנוס מן המסקנה כי אין בידי המבקש עילה אשר תצדיק את עיכוב ביצועו של העונש, ועל כן הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לשאת בעונשו, במזכירות בית-המשפט המחוזי בירושלים, ביום כ"ג בסיוון התשס"ח (2.7.08), עד לשעה 10:00.