ע"פ 4983/09 מדינת ישראל נ. מנסור סלימאן (אבו ג'עפר)

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי הרשיע את המשיב בעבירה של ניסיון שידול לחבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) בשילוב עם סעיף 33 לחוק העונשין, ובעקבות כך דן אותו לששה חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 9000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו. במישור העובדתי נטען, כי בין המשיב, בעל מוסך בנצרת, לבין חאלד דגש (להלן: חאלד) נתגלע סכסוך כספי בעקבותיו הוגשו תביעות הדדיות. המשיב היה מעורב גם בסכסוך עם אחר – עאוני קמר, בעל מוסך מתחרה. נטען, כי בחודש מאי 2007 גמלה בלבו של המשיב החלטה לפגוע בחאלד ובעאוני ולגרום להם

חבלה חמורה, מום או נכות, ולצורך זה ביקש להסתייע במי שבדיעבד התברר כי הוא שוטר סמוי, שהציג את עצמו כמי שמוכן ליטול על עצמו את הפגיעה בשניים תמורת תשלום. במפגש שקיימו המערער והסוכן בתאריך 16.5.07, שולמה לאחרון מקדמה בסך 2000 ש"ח על חשבון שכרו.

בערעור שבפנינו מבקשת המדינה כי נחמיר בעונשו של המשיב. נטען, כי העונש אינו הולם את חומרת העבירה ואת הצורך להרתיע את הרבים מלנקוט באלימות כדרך לפתרון סכסוכים.

שיקולים אלה לא נעלמו מעיניה של הערכאה הראשונה, אולם היא סברה כי יש לתת משקל מכריע לנסיבותיו האישיות של המשיב: אדם בגיל מתקדם, אב לארבעה ילדים, שתפקד עד כה באורח נורמטיבי ועברו נקי מהרשעות קודמות. בית המשפט הוסיף ונתן משקל להמלצתו של שרות המבחן – להסתפק בעונש מאסר בו יוכל המשיב לשאת בדרך של עבודות שרות, לאחר שהשרות התרשם כי המשיב חווה את ההליך המשפטי באופן קשה.

אנו סבורים כי ערעור זה בדין יסודו. המעשה בו חטא המשיב קשה הוא. הוא ביקש להסתייע בשכיר חרב כדי לפגוע בשני אנשים עמם היה לו סכסוך, מתוך כוונה לגרום להם חבלה של ממש. אכן, אותה יוזמה של המשיב לא היה לה סיכוי כי תתממש, אולם מחרידה המחשבה על האפשרות שהמשיב היה שוכר את שרותיו של אחר, שתמורת בצע כסף היה עלול לפגוע בקורבנות ולגרום להם נזק קשה. התנהגות זו שבבסיסה עשיית דין עצמית, היתה חייבת לזכות בתגובה עונשית קשה יותר מזו שבה נקט בית המשפט המחוזי, וזאת במטרה להרתיע את היחיד ואת הרבים. הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח התופעה הגוברת של שימוש באלימות קשה ליישובם של סכסוכים. על מבצעיהם של מעשים מסוג זה נכון להשית מאסר ממש, ומשהדבר לא נעשה על ידי בית המשפט המחוזי, לא נותר לנו אלא להשלים את החסר על ידי קבלתו של הערעור.

תוך ששמנו לנגד עינינו את ההלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשם, אנו מעמידים את תקופת המאסר בפועל בה ישא המשיב על 12 חודשים. יתר חלקיו של גזר-הדין, יעמדו בעינם.

המשיב יתייצב לשאת בעונשו ביום ג' בטבת התש"ע (20.12.09), עד לשעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת.