פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים פליליים
ע"פ
5027/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט
המחוזי לנוער בחיפה, מיום 8.7.10, בת.פ. 615/08, שניתן על ידי השופטת ד' סלע
תאריך הישיבה:
כ"ה בכסלו התשע"א
(02.12.10)
בשם המערער:
עו"ד פפרני טל
בשם שרות המבחן:
גב' שלומית מרדר
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 20.7.08, בשעת צהרים, ניגשו המערער ואחר לאשה ילידת שנת 1930 (להלן: המתלוננת) מאחורי גבה, ומשכו בחוזקה את תיקה. כתוצאה מכך נפלה המתלוננת ונחבלה בברכיה, בכפות ידיה ובמרפקיה. בדיעבד התברר כי שללם של המערער וחברו לא היה רב – 50 ש"ח, תעודת הזהות של המתלוננת וכרטיס קופת חולים.
המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, ולאחר ששרות המבחן חיווה את דעתו (המערער הנו יליד שנת 1993), החליט בית המשפט המחוזי להרשיעו בעבירת שוד, לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין.
המערער משיג בפנינו על ההחלטה לכלוא אותו מאחורי סורג ובריח. נטען כי היה נכון לאמץ את המלצת שרות המבחן (מבחן לשנתיים וחצי, ערבות עצמית, פיצוי למתלוננת והתנדבות בקהילה). עוד נטען, כי לא ניתן משקל למחלתו של המערער F.M.F) ) הכרוכה בהתקפים של דלקת פרקים והשלכותיה על התנהגותו. לבסוף, נטען כי העונש הנו חמור ובלתי מידתי.
הכרעת הדין בעניינו של המערער ניתנה בחודש טבת התשס"ט (ינואר 2010), אולם לבית המשפט לא אצה הדרך לגזור את העונש, ככל הנראה, נוכח המורכבות הכרוכה בענישתם של קטינים, בכלל, ובנסיבותיו של המערער, בפרט. במהלך החודשים הרבים שחלפו עד למתן גזר-הדין (תמוז התש"ע - יולי 2010), הונחו בפני הערכאה קמא תסקירים אחדים של שירות המבחן, ובעקבות כך סברה השופטת המלומדת כי יש ליתן בכורה לפן השיקומי (ראו סעיף 11 לגזר הדין), ועל כן גם התבקשה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות. ברם, התברר כי המערער מוסיף להשתמש בסמים מסוכנים, והצהרותיו המכחישות בעניין זה היו למעשה כוזבות. בעקבות כך, ונוכח הסכנה שכדי לממן את רכישת הסם עלול המערער להוסיף ולבצע עבירות, לא ראתה השופטת המלומדת של בית המשפט המחוזי מנוס משליחתו לכלא.
איננו סבורים כי בית המשפט המחוזי שגה בתוצאה אליה הגיע. הוא הקדים ועשה מאמצים רבים וניכרים ליתן למערער הזדמנות לעלות על דרך המלך. אולם הוא נכשל שוב ושוב, ובמצב זה היה מצווה בית המשפט לתת את דעתו גם לזכותו של הצבור להגנה מפני מערער זה. עם זאת, נראה לנו כי נוכח גילו הצעיר של המערער, ומאחר ומדובר במאסר ראשון, נכון לקצר את תקופת המאסר בפועל כדי שלא לסכל כליל את אפשרות שיקומו. לפיכך, תעמוד תקופת המאסר בפועל על 8 חודשים, בעוד שיתר רכיבי העונש יעמדו בעינם. לעניין הפיצוי נוסיף, כי לא ראינו מקום להתערב בו הואיל והמערער לא טרח לצרף את המתלוננת כמשיבה בערעור, וממילא לא ניתנה לה הזדמנות להביע את עמדתה.
על המערער להתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בחיפה, ביום כ"ו בטבת התשע"א (2.1.2011), עד לשעה 10:00.
ניתן היום, כ"ה בכסלו התשע"א (02.12.2010).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט