בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 5033/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
חאלד חמודה
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת
מיום 9.4.03 בת"פ 1145/02 שניתנה על-ידי כבוד
השופטת נ' מוניץ
תאריך הישיבה:
כ"ה באלול תשס"ג
(22.9.03)
בשם המערער:
אין התייצבות
בשם המשיבה:
עו"ד י' אבן-חיים
פסק-דין
סמוך ליום 15.9.03 הגיש הסניגור בקשה לפטור את המערער מהתייצבות בבית-המשפט במועד שנקבע לשמיעת ערעורו, שכן באותו מועד (היינו, היום) נקבע דיון בשחרורו המוקדם של המערער מן המעצר. בבקשה זו החליט אב בית הדין, ביום 15.9.03, "כמבוקש".
הבוקר, בשעה 9:01, התקבלה בבית-המשפט, באמצעות פקס, בקשת הסניגור לדחות את שמיעת הערעור למועד אחר, בטענה שבכוונת הסניגור לייצג את המערער היום לפני ועדת השחרורים המתכנסת בבית הסוהר כרמל. משהגיעה שעתו של הערעור להתברר (בשעה 11:30) הוברר, כי הסניגור (אף שלא החלטנו בבקשתו) עשה דין לעצמו וחדל מלהתייצב.
נראה לנו, כי בהימנעות מכוונת מהתייצבות בבית-המשפט, הן של המערער והן של סניגורו, חרף ידיעתם שהערעור קבוע לדיון, יש משום זניחת הערעור. המערער עצמו, כזכור, שוחרר מהתייצבות, אך מן הבקשה לשחרורו היה מובן כי הוא יהיה מיוצג בערעור על-ידי סניגורו. משבחר המערער להיות מיוצג על-ידי סניגורו בדיון לפני ועדת השחרורים, ולא דאג מבעוד מועד לייצוגו לפנינו באמצעות עורך-דין אחר, יש לזקוף לחובתו גם את היעדרותו שלו.
הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ה באלול תשס"ג
(22.9.03).
ש ו פ
ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת