ע"פ 5105/08 אלכסנדר סמסונוב נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של הסגת גבול, אחזקת מכשיר פריצה, היזק במזיד לרכוש וסיוע לגניבה. המבקש עשה את כל אלה בעוד שני מאסרים על-תנאי מרחפים מעל לראשו, ועל כן נדון ל-20 חודשי מאסר (הכוללים הפעלה של המאסרים המותנים), ששה חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 3,000 ש"ח.

כנגד פסק הדין הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי, בגדרו השיג על חומרת העונש שהושת עליו. בקשה לעיכוב ביצוע המאסר נדחתה, ועל כך הוגש ערר שנדון בפני חברי, כב' השופט י' דנציגר (ע"פ 2844/08). באותו ערר נטען, כי המערער שולב זה מכבר בתהליך גמילה בקהילה טיפולית, ועל כן הגיע בית המשפט למסקנה כי "הכף נוטה לטובת מתן אפשרות למערער לנסות ולהשלים את הליך הגמילה בו החל". במצב זה הוחלט לעכב את ביצוע העונש, ובלשון המקור: " לעכב את תחילת ביצוע העונש שהושת על המערער לפרק זמן של חודשיים, עד ליום 1.6.08 ".

הערעור נקבע לשמיעה בפני בית משפט קמא ליום 23.6.08, ובאת-כח המערער, עו"ד דגנית משעלי, ביקשה לדחות את הדיון מאחר והיא נמצאת בחופשת לידה. עו"ד משעלי הוסיפה וביקשה לעכב את ביצוע מאסרו של שולחה, אולם בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, ועל כך משיג המערער בפני.

שאלת מועד התייצבותו של המערער לשאת במאסר שנגזר לו, הוכרעה בע"פ 2811/08 של בית משפט זה, ולפיכך אין לשנות ממנה, אלא אם הוכח שינוי בנסיבות אשר יצדיק זאת. עובדת היות באת-כוח המערער בחופשת לידה אינה נסיבה חדשה או לא צפויה, ועל כן נותר על כנו המועד אותו קבע השופט י' דנציגר כמועד בו היה על המערער להתייצב לשאת בעונשו. מטבע הדברים, אם תתקשה באת-כוח המערער להופיע בבית המשפט ביום הקבוע לשמיעת הערעור, נראה כי יהיה מקום ללכת לקראתה ולדחות את הדיון. אולם, בכך אין לשנות מחובת שולחה להתייצב לשאת במאסרו, ואם לא עשה זאת עד היום – וכך למדתי מפי באת-כוחו דהיום –

הרי הוא פועל בניגוד לצו בית המשפט.

הערר נדחה.