ע"פ 5167/05 עלי מג'דוב נ. מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.פ. 148/03 מיום 9.5.05 לפיו הוטל על המבקש עונש של שמונה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל, שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי וכן פסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לרכב למשך 12 שנים ולרכב כבד למשך 18 שנים.

המבקש הורשע בעבירות של הריגה, גרימת חבלה חמורה וסטייה מנתיב תחבורה. מפסק דינו של בית המשפט קמא עולה כי המבקש גרם למותה של רוכבת אופניים ולפציעה קשה של רוכבת אופניים נוספת אשר נסעו בשולי הכביש, זאת, תוך שהוא נוהג באופן מסוכן, מבצע "זיג-זג" בנסיעתו ולא מבחין ברוכבות האופניים.

המבקש הגיש ערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין.

בבקשה שלפני טוען המבקש שיש לעכב את ביצוע גזר הדין. זאת, לאור סיכויי הערעור הטובים; משך תקופת המאסר והאפשרות כי ערעורו יסוכל אם הביצוע לא יעוכב; חלוף הזמן מיום האירוע אשר ארע לפני למעלה משנתיים וחצי; היותו של המבקש נשוי ואב; היעדר סכנה לציבור והיעדר חשש כי יימלט מן הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לשיטתה, סיכויי הערעור נמוכים, שכן הכרעתו של בית המשפט המחוזי מבוססת, רובה ככולה, על ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות, ותקופת המאסר הנה תקופה ארוכה אשר אינה מצדיקה את עיכוב הביצוע.

מבלי לנקוט עמדה בשאלת סיכויי הערעור, אני סבור כי לאור העובדה שהערעור הוגש גם על הכרעת הדין, בהתחשב בכך המערער היה משוחרר משך כל תקופת המשפט (ראה בנסיבות דומות: ע"פ 921/97 דרפקין נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בכך שלאור שלילת רישיון הנהיגה שלו למשך שנים רבות, שחרורו אינו כרוך בסיכון ביטחון הציבור, (ראה בנסיבות דומות: ע"פ 7539/00 לוין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ולאור משך תקופת המאסר העומדת על 18 חודשים, יש מקום לאפשר למבקש למצות טענותיו בערעור בטרם יחל לרצות את עונש המאסר (ראה: ע"פ 1016/04 סוואלחה נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

לאור האמור, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל בלבד עד למתן פסק הדין בערעור.

תנאי השחרור שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי ימשיכו לעמוד בתוקף עד לסיום ההליכים בערעור.

המזכירות תקבע את הערעור לשמיעה, ככל הניתן, בהקדם.