ע"פ 5182/96 פרדיננד חזימיטרינוב. נ. מדינת ישראל

הרשעת המערער בעבירות שיוחסו לו הושתתה על קבלת גירסת המתלוננת, שנמצאו לה חיזוקים ממשיים בראיות נוספות. גירסת המערער, שהמתלוננת קיימה עמו יחסי מין בהסכמה, נדחתה כבלתי מהימנה. שמענו טענות הסניגור ולא מצאנו בהן טעם המצדיק התערבות בהכרעת-דינו של בית המשפט המחוזי. והמסקנה היא שדין הערעור על ההרשעה להידחות.

אשר לעונש: בית המשפט המחוזי גזר על המערער שמונה שנות מאסר בפועל. עונש זה, כשלעצמו, הולם את חומרת המעשים. אלא שעל שניים מחבריו של המערער שהשתתפו באינוסה של המתלוננת, ושהועמדו לדין ביחד עמו, נגזרו ארבע שנות מאסר. מקובל עלינו כי נסיבות המקרה הצדיקו להחמיר בעונשו של המערער יותר מאשר עם חבריו: ראשית, בשל כך שלהבדיל משני חבריו אנס המערער את המתלוננת פעמיים; שנית, בשל כך שהוא אשר עיכב את המתלוננת בדירה ובכך איפשר את מעשי האינוס; ושלישית, בשל כך שהשתמש כלפי המתלוננת באלימות ממשית. אף על פי כן נראה לנו כי הפער בין העונש שנגזר על המערער לבין העונש שנגזר על שני חבריו, גדול יתר על המידה. מטעם זה, ומטעם זה בלבד, החלטנו לקבל את הערעור על גזר הדין ולהעמיד את עונש המאסר הממשי שנגזר על המערער על שש שנים וחצי.