ע"פ 5202/02 שביטה מורשד נ. מדינת ישראל

השופט א' גרוניס:

1.שלושת המערערים בערעורים שנשמעו יחדיו היו מעורבים, יחד עם אחר, בתקרית אלימה וחמורה שהתרחשה במוסך בישוב טירה. כל אחד מן השלושה הורשע בעבירות של חבלה חמורה בכוונה מחמירה, איומים וקשירת קשר לפשע. המערער ראקז פדילה הורשע, בנוסף, בעבירה של תקיפה ואילו המערער דרוויש מנצור הורשע אף בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. ההרשעות באו לאחר ששלושת המערערים הודו בעובדות שבכתב אישום מתוקן, בעקבות הסדר טיעון שכלל אף התייחסות לסוגיית העונש. בית המשפט השית על המערער מורשד שביטה שמונה שנות מאסר לריצוי בפועל וכן מאסר מותנה. למערער ראקז פדילה נגזרו חמש שנות מאסר וכן הופעל לגביו מאסר מותנה של שישה חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר. למערער דרויש מנצור נקצבו חמש שנות מאסר. כמו כן הופעל לגביו מאסר מותנה של חמישה חודשים, אשר מחציתו במצטבר ואילו מחציתו בחופף. אף על מערער זה הוטל מאסר מותנה. שלושת הערעורים מכוונים נגד חומרת העונש.

2.הסדר הטיעון קבע רף עליון לעניין העונש שתעתור לו המשיבה, בעוד שלסניגורים נשמרה הזכות לטעון באופן חופשי. בית משפט קמא לא חרג מהרף העליון. לגבי המערער מורשד שביטה הוסכם על רף עליון של שמונה שנות מאסר לריצוי בפועל וזה אכן העונש שנגזר. לגבי שני האחרים הוסכם שהתביעה תבקש להטיל חמש שנות מאסר לריצוי בפועל וכי המאסרים המותנים יופעלו במצטבר. לגבי שני אלה נמנע בית משפט קמא מלהגיע לרף העליון, אם כי התקרב מאוד אליו, שהרי המאסרים המותנים הופעלו במצטבר אך לגבי מחציתם.

3.סכסוך בקשר לתיקונה של מכונית הוא שהוביל לכתב האישום שהוגש כנגד שלושת המערערים ואדם נוסף. הארבעה הגיעו למוסך מסוים בטירה ודרשו מבעלי המוסך ומאחיו לתקן מכונית של קרוב משפחה של אחד מהם. הבעלים סירב לתקן את המכונית בלי שיקבל תחילה את מלוא עלות התיקון. לאחר דין ודברים איימו הארבעה על בעלי המוסך. הם עזבו את המוסך וחזרו לאחר זמן קצר, כאשר המערער פדילה מחזיק בידיו 2 אקדחים. באמצעות אחד האקדחים הוא היכה בראשו של אחיו של בעל המוסך. המערער שביטה לקח מידיו של פדילה את אחד האקדחים וירה שלושה כדורים לעבר בעל המוסך. שניים מן הכדורים פגעו בו וכתוצאה מן הפגיעה הוא נותר משותק בפלג גופו התחתון. במהלך האירועים במוסך זרק המערער מנצור אבן על שמשה של מכונית שנמצאה במוסך וגרם לשבירתה וכן הנחית ארגז פלסטיק על ראשו של אחד הנוכחים במוסך.

4.תיאור מהלך האירועים כאמור בצירוף נסיבות נוספות שנזכירן מצדיקים בהחלט את הבחירה שעשה בית משפט קמא, קרי השתת עונש על פי הרף העליון שבהסדר הטיעון או קרוב מאוד לו. הפער בענישה בין המערער שביטה לבין שני האחרים מוצדק, שכן היה זה שביטה שעשה שימוש באקדח וגרם לפציעה חמורה של בעל המוסך. החומרה שבמעשיו של הנאשם פדילה היא בכך שהוא היה זה שהביא עימו את שני האקדחים בעת שהחבורה חזרה למוסך. המערער מנצור אומנם לא נשא עימו אקדחים כפי שעשה המערער פדילה, אך הוא השתמש באלימות בכך שזרק אבן והנחית ארגז פלסטיק על ראשו של אחד מן האנשים שנמצאו במוסך. זאת ועוד, העבר הפלילי של מנצור חמור מזה של פדילה וטבעי שניתן משקל לצד החומרה לנתון זה בעת גזירת הדין. לסיכום, לא מצאנו לנכון להתערב בעונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על שלושת המערערים.

5.עם זאת, נראה לנו לנכון להתערב במרכיב מסוים של המאסר המותנה שהוטל על כל אחד מן השלושה. על שביטה הוטל מאסר מותנה של 20 חודש לתקופה של 3 שנים כשבגדר עבירות התנאי נמנו עבירות אלימות, למעט עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין וכן עבירות לפי סעיפים 192 ו-499 לחוק. על פדילה ומנצור הושת מאסר מותנה של 16 חודש ל-3 שנים כשעבירות התנאי כוללות עבירות אלימות וכן עבירות לפי סעיפים 192 ו-499 לחוק העונשין. נראה לנו כי אין מִתאם ראוי בין אורכן של תקופות המאסר על תנאי לבין עבירות התנאי. במילים אחרות, עלול להיווצר מצב בו עבירה קלה יחסית תביא להפעלתה של תקופת מאסר ארוכה יתר על המידה, במיוחד לגבי המערער שביטה. לפיכך, יתוקן גזר הדין במובן זה שלגבי כל אחד ואחד מן השלושה העבירה שתאפשר הפעלה של התנאי תהיה עבירה מסוג פשע תחת העבירות שבגזר הדין.

לפיכך, נדחים שלושת הערעורים, בכפוף לתיקון האמור.