פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 5252/05 עיסא אלעזאיצה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ערעור על חומרת עונש מאסרערעור פלילי על חומרת העונש שהוטל בבית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בהודאתו בעבירות תנועה, שהייה בלתי חוקית והחזקת סם, ונגזרו עליו 48 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש, בקבעו כי העונש תואם את רף הענישה הנהוג ומשתלב עם העבירות הנוספות. הנסיבות האישיות, כגון גילו הצעיר והעדר עבר פלילי, אינן מצדיקות התערבות.

העובדות

המערער, תושב הרשות הפלסטינאית, הודה והורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שימוש בכלי רכב ללא רשות, שהייה בלתי חוקית והחזקת סם לצריכה עצמית. לאחר שנהג בכלי רכב גנוב והמשיך בנהיגה מסוכנת כלפי שוטר במרדף משטרתי, נמצאה בחיפוש טבלית של סם אקסטזי. בית המשפט המחוזי גזר 48 חודשי מאסר בפועל ומאסרים מותנים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש של 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל שהוטל על המערער מצדיק התערבות ערכאת הערעור?

הלכות

  1. 1

    העונש שנגזר תואם את רף הענישה הנהוג בעבירות דומות ואינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

    ״די בתיאור האמור של העובדות בהן הודה המערער על מנת להסביר מדוע צדק בית המשפט המחוזי בהטילו על המערער עונש של 48״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • שימוש בכלי רכב ללא רשות
  • שהייה בלתי חוקית בישראל
  • החזקת סם לצריכה עצמית
  • חומרת העונש
  • מאסר לריצוי בפועל
  • רף הענישה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5252/05

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

עיסא אלעזאיצה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בבאר שבע בת"פ 8153/04 מיום 17.4.05 שניתן על-ידי כב' השופטת ר'

ברקאי

תאריך הישיבה:

י"ד באלול התשס"ו

(7.9.06)

בשם המערער:

עו"ד מירי שיין

-

אלטמן

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

מתורגמנית לערבית:

עו"ד יאיר חמודות

גב' אדוה פרויד

גב' דינה בהום

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.בעקבות הודאתו הורשע המערער בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, שימוש בכלי רכב ללא רשות, שהייה בלתי חוקית בישראל והחזקת סם לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת רחל ברקאי) השית על המערער 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל ושני מאסרים על תנאי, האחד למשך 12 חודשים והאחר בן ארבעה חודשים. הערעור שבפנינו מופנה נגד חומרת העונש.

2.ביום 27.6.04 הגיע לידיו של המערער, שהינו תושב הרשות הפלסטינאית, כלי רכב גנוב. המערער ידע שמדובר במכונית גנובה. המערער נהג בכלי הרכב והגיע לצומת שוקת שבדרום הארץ. הוא עצר ברמזור אדום ולידו, בנתיב הסמוך, נמצאה ניידת משטרה. השוטרים שבניידת סימנו למערער לעצור אך הוא פתח בנסיעה מהירה וביקש להימלט מן המקום. התפתח מרדף ובשלב מסויים עצר המערער את הרכב בו נהג. אחד מן השוטרים פנה לעבר המכונית הגנובה ואז החל המערער שוב בנהיגה מהירה וזאת לכיוונו של השוטר. השוטר קפץ הצידה וכך ניצל מפני דריסה. המרדף נמשך תוך שהמערער מבצע עבירות תנועה ובנקודה מסויימת הוא עצר את הרכב והחל להימלט על רגליו. אנשי המשטרה עצרו אותו. בחיפוש על גופו נמצאה טבלית של סם אקסטזי בכיס מכנסיו.

3.די בתיאור האמור של העובדות בהן הודה המערער על מנת להסביר מדוע צדק בית המשפט המחוזי בהטילו על המערער עונש של 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל. העונש האמור תואם את רף הענישה שקבע בית משפט זה (ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם)). הסנגורית המלומדה ניסתה לשכנענו כי בית המשפט המחוזי לא התחשב בנתונים שונים, כמו גילו הצעיר של המערער (הוא בן 27 שנים) והעובדה שאין לו עבר פלילי. אף אם מתחשבים בנתונים אלה, הרי אין לומר כי העונש מצדיק התערבות של ערכאת הערעור. נזכיר, כי בנוסף לעבירה החמורה במיוחד של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שהה המערער בארץ שלא כחוק ואף נמצא כי החזיק סם לשימוש עצמי. בהחלט יתכן שאף אלמלא עבירות נוספות אלה היה העונש שנגזר בגדר עונש הולם. משמתחשבים אף בעבירות אלה, אין ספק שצדק בית המשפט המחוזי משהטיל עונש של 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל ובצידו מאסרים מותנים.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ד באלול התשס"ו (7.9.06).

ש ו פ ט ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1העונש שנגזר תואם את רף הענישה הנהוג בעבירות דומות ואינו מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.