ע"פ 5268/17 סלים שוויש נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה מטעם המדינה לאיחוד הדיונים בהליכים שבכותרת. המערערים מתנגדים לבקשה.

לאחר עיון בבקשה, בתשובות המערערים ובתגובת המדינה, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות כי הערעורים יידונו באותו מועד ובפני אותו מותב. הערעורים נסובים על שני פסקי-דין נפרדים שניתנו על ידי הרכבים שונים בבית המשפט המחוזי בחיפה בהתייחס לאותה פרשה בה נרצח המנוח מוחמד אבו אל חיר ז"ל. קיימת אפוא חפיפה משמעותית בתשתית הראייתית בין שני ההליכים ועל כן קביעתם לדיון בפני אותו מותב ובאותו מועד תביא ליעילות דיונית, תחסוך במשאבים שיפוטיים ואף תמנע הכרעות סותרות באופן אשר יאפשר מתן הכרעה כוללת וקוהרנטית (ראו והשוו: ע"פ 6501/18 עאצי נ' מדינת ישראל (17.11.2019)). בנסיבות אלו יש לבחון האם מן הצד השני של המתרס קיימים שיקולים המצדיקים לדחות את הבקשה, והמבחן הרלבנטי בעניין זה הוא האם בקבלתה של הבקשה יהיה כדי לגרום לעיוות דין למי מהמערערים (ראו, ע"פ 8074/16 סוליימנוב נ' מדינת ישראל (7.11.2017)). לעניין זה, בצדק ציינה המדינה כי המערערים לא הראו באיזה אופן ייגרם למי מהם עיוות דין כאמור, במישור המהותי, בשל שמיעת הערעורים במאוחד. יצוין כי בניגוד לטענות המערער בע"א 5268/17 אינני סבור כי קיום הדיון בערעורים באותו מועד יוביל לסרבול בניהול ההליכים ולטעמי גם אם אין מנוס מדחיית מועד הדיון שנקבע בע"פ 3700/19 (בשים לב לכך שטרם הוגשו נימוקי הערעור בע"פ 5268/17), הרי שהשיקולים בדבר חסכון במשאבים שיפוטיים ומתן אפשרות להכרעה כוללת וקוהרנטית מחייבים דחייה כאמור. גם הטענה כי קיום הדיון בערעורים באותו מועד אינו רצוי בשל החשש להתפרצויות אלימות במהלך הדיון אינו מצדיק את דחיית הבקשה, וחזקה על משמר בתי המשפט שידע ליתן מענה לכל חשש כאמור, ככל שקיים.

הנה כי כן, הכף נוטה להיעתרות לבקשה ולקיום הדיונים בשני הערעורים באותו מועד ולפני אותו מותב.

בהתחשב בתוצאה זו אין מנוס מדחיית הדיון בע"פ 3700/19 הקבוע ליום 6.5.2020. בשים לב לכך שנימוקי הערעור בע"פ 5268/17 אמורים להיות מוגשים עד ליום 30.4.2020, מתבקש יומן בית המשפט לקבוע כבר עתה את שני הערעורים לדיון (בפני אותו מותב), ככל הניתן בסמוך לאחר תום פגרת הקיץ.

התיקים יועברו אפוא ליומן בית המשפט, להמשך טיפול.